חלוקת רכוש בגירושין
המאמר הבא מאת בעל המשרד עורך דין גירושין מומלץ ידידיה מנדל מקיף את הנושא של איך מחלקים רכוש בגירושין וכן חלוקת דירה בגירושין מכל הזוויות וההיבטים הנוגעים לעניין זה, כגון: חישוב חלוקת רכוש בגירושין, חלוקת עסק בגירושין, חלוקת כספים בגירושין, חלוקת הדירה בגירושין ועוד.
גירושין חלוקת רכוש
חלוקת רכוש בגירושין הוא אחד הנושאים המורכבים והעיקריים בעת פתיחת תיק בגירושין בבית משפט.
ככל ששנות הנישואין היו ארוכות יותר, והצטברו נכסים רבים יותר, כך מחלוקת כספים בגירושין תהיה לעתים גדולה יותר וחלוקת נכסים בגירושין מורכבת יותר.
מה כולל ההגדרה “רכוש”?
רכוש כולל בין היתר, בית המגורים, נכסי מקרקעין אחרים, מיטלטלין, מניות, קופות גמל, חסכונות, זכויות פנסיוניות, נכסים עסקיים, מוניטין עסקי, וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה במהלך הנישואין.
יודגש שאם הרכוש נצבר במהלך הנישואין, לא רלוונטי על שם מי נרשם הרכוש. לדוגמא בית או רכב. הוא יחולק שווה בשווה.
גם לא רלוונטי אם אחד מבני הזוג הרוויח יותר והשני נשאר בבית. מה שנצבר בזמן הנישואין מתחלק שווה בשווה.
הרעיון הוא שבחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים למשל, המאמץ של בן הזוג שנשאר בבית, ונושא בעול גידול ילדים, מצוי באותה דרגה למאמץ של בן הזוג העובד, ללא קשר לגובה ההכנסה או לגובה המאמץ.
זכאות בן הזוג למחצית מנכסי הפרישה של בן זוגו:
נכסי פרישה כוללים בתוכם קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכו’.
פיצוי פרישה, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, קרן שבתון, ופנסיה, משום שהן תוצאה ישירה על המאמץ המשותף.
ומודגש – החלוקה תהיה רק לגבי התקופה בה בני הזוג ניהלו חיי שיתוף / חיי נישואין.
הסמכות לדון בעניין חלוקת רכוש בגירושין, נתונה גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני.
בית הדין הרבני ידון בחלוקת עסק בגירושין רק במקרה והתביעה בנושא הזה נכרכה כדין יחד עם תביעת גירושין חלוקת רכוש ועם תביעת הגירושין בכלל ובתנאי שבן הזוג השני לא הגיש תביעה כזו קודם לכן בבית המשפט לענייני משפחה.
איזה חוק או דין קובעים איך תתבצע חישוב חלוקת רכוש בגירושין? כלומר איך מחלקים רכוש בגירושין?
גם בנושא הזה, כמו בכל נושא כמעט, המצב בארץ מעט מורכב:
תלוי מתי התחתנתם ובאיזה סטטוס אתם – נשואים או ידועים בציבור.
רוב הזוגות הנשואים בארץ חל עליהם חוק יחסי ממון משנת 1974.
זוגות שנישאו לפני 31.12.1973 לפני חקיקת החוק, כפופים לחזקת שיתוף הנכסים.
חשוב לציין שאותה חזקת שיתוף הנכסים, חלה גם על ידועים בציבור, ללא קשר לתאריך שבו נהיו זוג.
זוגות שנישאו החל מהתאריך 1.1.1974 (יום חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג) – כפופים לחוק יחסי ממון. חוק שקובע את הסדר איזון המשאבים.
החוק מאפשר לזוגות לערוך הסכם שמשנה עבורם את סעיפי החוק. הסכם זה נקרא הסכם ממון.
בהסכם הממון ניתן לקבוע הפרדה רכושית מלאה או הפרדה רכושית חלקית, או חלוקה שאינה שוויונית במהלך או בסוף הנישואין.
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע למעשה שתי דרכים להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג לאחר 01/01/1974:
- לעשות שום דבר, ואז תופס הסדר ברירת המחדל בחוק שנקרא איזון משאבים. החוק קובע
- (א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון.
- לערוך הסכם ממון, בהתאם לסעיפים 2-1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג:
ההסכם צריך לקבל תוקף של פסק דין או בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי הרלוונטי לפי דתם של בני הזוג.
כשביהמ”ש מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין, הוא אמור לבדוק ששני הצדדים מבינים למה הם מתחייבים במסגרת ההסכם, “בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו”.
ולכן בית המשפט נדרש שלא לאשר הסכם אם יש חשש שאחד מהצדדים חתם על ההסכם כתוצאה מעושק או כפייה.
משמעות הדבר – לאחר שההסכם שקיבל תוקף של פס”ד, קשה לבטלו מאחת העילות של פגם ברצון של חוק החוזים.
סעיף 2(ג+ג1) לחוק – אם ההסכם נערך לפני הנישואים, אין חובה לאשרו דווקא בבית משפט, וניתן גם לאשרו ע”י רושם הנישואים או ע”י נוטריון. רושם הנישואים בית דין רבני או בית הדין השרעי יכול לאשר את הסכם הממון.
לסיכום בנושא זה – חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו אחרי שנת 1974, ובלבד שלא חתמו ואישרו הסכמי ממון ביניהם.
זוגות ידועים בציבור שלא התחתנו, וגם זוגות שנישאו לפני שנת 1974 – חלה חזקת השיתוף.
המשמעות של אותה חזקת שיתוף בקשר לחלוקת הנכסים בין הצדדים לאחר הפירוד:
חזקה זו היא יציר הפסיקה, שקבעה משטר של הסכם בהתנהגות, שמטרתו חלוקת עסק בגירושין או הרכוש המשותף שהצטבר במהלך החיים המשותפים, מבלי שרישום הבעלות על אותו רכוש תהיה השפעה על החלוקה בעת הגירושים.
כלומר, אין משמעות למי הביא את הכסף לרכישת הנכס, ואין משמעות לכך שיש רישום בעלות רק עם שם אחד מהצדדים.
נקודת המוצא היא שהנכס שייך בחלקים שווים לשני בני הזוג, כי הרכוש נרכש כתוצאה ממאמץ משותף. גם אם אחד מבני הזוג נשאר בבית לדוגמא לטפל בילדים. עדיין המאמץ הכולל הוא משותף. ככל שמדובר לגבי חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים.
בחלוקת נכסים בגירושין רציונל זה אינו קיים בקשר לנכסים שנרכשו לפני תקופת הקשר הזוגי, כי הם לא נרכשו כתוצאה ממאמץ משותף.
המשמעות היא שכשהנכס נרכש בתקופת הקשר הזוגי, הוא שייך לשני בני הזוג, ללא קשר לרישום הבעלות וללא תלות מי הביא את האמצעים לרכישה.
בעניין חלוקת רכוש בגירושין דירה או רכב לעומת זאת, איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון, הוא שיתוף נדחה ואובליגטורי, כלומר אם אחד הצדדים רכש נכס, למשל רכב או דירה, ורשם אותו על שמו, יש לו זכות קניינית על הנכס, ולבן הזוג השני, יש זכות למחצית השווי מאותו נכס בזמן הפרידה, אבל אין לו זכות קניינית במחצית הנכס עצמו בזמן הנישואין.
תקופת השיתוף, ומועד פקיעת השיתוף – מהו המועד הקובע? או בביטוי הנוסף,”מועד הקרע“:
תחילת השיתוף לעולם יהיה מועד הנישואין עבור זוגות נישואין, ועבור ידועים בציבור, או מי שהתחתן לפני 1974 – במועד שנקבע כי הם ידועים בציבור.
מועד פקיעת השיתוף או מועד הקרע –
בדר”כ, מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך הוא אינדיקציה למועד סוף השיתוף. אולם, זה לא מוחלט.
לגבי חלוקת נכסים בגירושין יכולים להיות מקרים יוצאי דופן לגבי נכסים שונים, כך שלגבי נכסים מסוימים נגמר השיתוף במועד הגשת תביעת גירושין חלוקת רכוש או תביעות אחרות, ועבור נכסים אחרים במועד אחר. ההחלטה על מועד פקיעת השיתוף / מועד הקרע תהיה בהתאם לנסיבות וכל מקרה יבחן לגופו. אין מבחנים חד-משמעיים, עובדות חיצוניות יכולות לסייע בהחלטה.
איך מחלקים רכוש בגירושין בפועל?
בנוגע לחלוקת רכוש בגירושין דירה ששימשה למגורים של בני הזוג קיימים שני פתרונות נהוגים:
מכירת הדירה לצד ג’, החזרת המשכנתא, ואז חלוקת הכסף הנותר בין הצדדים לאחר כיסוי כל החובות, ככל שהצטברו.
פתרון נוסף אפשרי: רכישת מחצית הזכויות על ידי אחד מבני הזוג –
אחד מבני הזוג רוכש את חלקו של בן הזוג השני באמצעות חלקו בנכסים משותפים אחרים, או באמצעות נטילת משכנתא נוספת, תוך העברת המשכנתא הקיימת על שמו.
במקרה כזה חשוב לוודא כי הבנק שיחרר את בן הזוג “המוכר” ואת הערבים מטעמו מכל התחייבות בגין המשכנתא.
חלוקת זכויות סוציאליות וזכויות אחרות:
בית המשפט בדרך כלל ממנה אקטואר שמחשב את הזכויות של כל אחד מהצדדים למועדים הרלוונטיים.
כאשר אחד הצדדים חסך יותר מהצד השני, סכום ההפרש מחלק בחצי בין הצדדים, והצד שחסך יותר מעביר לצד שחסך פחות.
אין חובה לשלם את הסכום הזה במועד הפירוד.
לפי החוק, הסכום הזה מופקד בנפרד בחברה החוסכת, עבור הצד שמקבל, ומשתחרר באותו תאריך שהיה אמור להשתחרר במקור עבור אותו צד שחסך.
בחוות הדעת של האקטואר קיימות בדרך כלל שתי אפשרויות:
אפשרות אחת – להוון את הסכום לתשלום כבר היום. כאמור מדובר ברשות ולא חובה. תלוי ברצון של הצד שחסך יותר.
אפשרות שניה, פועלים לפי החוק – מודיעים לחברה החוסכת מה הסכום שצריך להפריש בנפרד לבן הזוג המקבל, והחברה החוסכת פותחת חשבון חדש עבור הצד השני בגובה אותו סכום (מחצית ההפרש שנוצר בין שני הצדדים).
איזה רכוש עקרונית לא נכלל בחלוקת הרכוש?
סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי ברירת המחדל היא שאיזון כל הנכסים בני הזוג מתבצע עם פקיעת הנישואים, למעט החריגים הבאים:
- נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואים.
- נכסים שקיבלו במתנה במהלך הנישואים.
- לא ניתן לכלול בחלוקת רכוש בגירושין ירושה שקיבלו בני הזוג במהלך הנישואים.
- גמלה מביטוח לאומי או פיצוי בשל נזק גוף או מוות.
- נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם (בהסכם ממון).
בפרקטיקה, לגבי חלוקת רכוש בגירושין ירושה או שאר נכסים, מדובר בדרך כלל בשני סוגים של נכסים:
– נכסים שהיו בבעלות בן הזוג בטרם הנישואין.
– נכסים שנתקבלו במתנה או מכוח חוק הירושה במהלך הנישואין, ולא הייתה כוונה לשתף בהם את בן הזוג.
חריגים אלו נקראים “נכסים חיצוניים לנישואין”
לעתים קרובות עולות שאלות ומחלוקות בקשר לאותם נכסים.
גם נכסים אלו עשויים להפוך למשותפים, כשיש כוונה של בני הזוג שהנכס רשום על שמו, לראותם כמשותפים.
צריך כמובן להביא ראיות שזו אכן הייתה הכוונה. כל מקרה נבחן לגופו.
השאלה נהיית מורכבת הרבה יותר במקרים של זוגיות ארוכת טווח שנמשכת עשורים.
במצב זה הנכס, כמו דירת מגורים, שהייתה שייכת לאחד הצדדים לפני שהם הכירו, או קיבלו במתנה או לגבי חלוקת רכוש בגירושין ירושה במהלך הנישואין, ואז עולה השאלה האם בן הזוג השני הפך להיות בעלים במשותף לאורך שנות הנישואין, בגלל סיבות שונות, לדוגמה, תשלום משכנתא במשותף, שיפוץ הנכס מכספים משותפים, ולמעשה לקח חלק בהשבחת הנכס.
במקרים אלו, היו מקרים בהם בתי המשפט סברו שיש לפצות את בן הזוג בחלוקת כספים בגירושין בכספים שתרם להשבחה או מימון הנכס.
אבל במקרים בהם ההשתתפות הייתה מהותית, וסיבות אחרות או נוספות, נוטים בתי המשפט לקבוע שמדובר בנכס משותף.
אם רוצים להימנע ממחלוקות בנושאים אלו בעתיד, מומלץ לערוך הסכם ממון ולאשרו כדין בהתאם לחוק.
בנוסף לחישוב חלוקת רכוש בגירושין של הרכוש הפיזי (מלבד חלוקת רכוש בגירושין דירה, רכב, תכולת הדירה, עסק, חברה וכו’), וזכויות הפנסיוניות, קיימים גם “נכסי קריירה“.
למעשה, כשמתגרשים, כל אחד לוקח גם את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
הקריירה והמוניטין נתפשים כיום גם כנכס, אולם הוא ניתן לעתים נדירות.
במקרה של חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים שאחד הצדדים בזמן הנישואים התקדם מאוד בקריירה והצד השני נשאר בבית לטפל בילדים. למעשה הצד שנשאר בבית וויתר על מימוש עצמי כדי שהצד השני יממש את עצמו, ולכן גם למי שנשאר בבית מגיע חלק באותה התקדמות בקריירה, כדי שבסופו של דבר שני הצדדים יתחילו את הדרך החדשה בצורה שווה עד כמה שניתן.
הביקורת האקדמית והמשפטית על גישה זו, אומרת שאנחנו למעשה כובלים את בן הזוג הקרייריסטי לקריירה שלו למשך שארית חייו המקצועיים. קובעים מראש שזו תהיה הקריירה שלו עד סוף חייו המקצועיים.
במיוחד כשבתי המשפט במקרים כאלה, מעדיפים לקבוע תשלום חד פעמי מהוון בשביל ליצור “פרידה נקייה”, ולא תשלום חודשי קבוע עד הפנסיה.
אולם בכל מקרה, אפשרות זו ניתנת כאמור במקרים נדירים וייחודיים.
חובות שנבעו ממהלך החיים המשותפים, או מרכישת נכס משותף וקשורים לנכס המשותף, הם משותפים.
כפי שבן הזוג מתחלק בזכויות, כך מתחלק הוא גם בחובות.
יחד עם זאת, השיתוף בחובות אינה חלה על חובות בעלי אופי אישי מובהק או על חובות שנצברו תוך כדי הפרת חובת נאמנות בין בני זוג.
שני המקרים המובהקים בהם לא יחול שיתוף בחובות הם:
- הימורים. 2. פיתוח עסקי שלקח על עצמו לבדו בן זוג כשבן הזוג האחר לא היה אמור ליהנות מהפירות שלהם.
צריך לבדוק: (1) האם הצד שלא יצר את החוב היה מודע ליצירת החוב (2) האם היה מעורב ביצירתו ו(3) האם היה נהנה מפירות ההצלחה ממנו – אם כן אז צריך להשתתף גם בחובות שנוצרו.
הברחת נכסים:
קיימים מקרים בהם אחד מבני הזוג אינו מעורב במצב הפיננסי של המשפחה.
מצב זה פותח פתח ל”תרגילים” של בן הזוג השני, לדוגמה פתיחת חשבון סודי, העברת כספים ללא ידיעת בן הזוג, הברחת נכסים וכספים לחו”ל ועוד.
במסגרת ההליך מבקשים גילוי מסמכים מחברות הפנסיה, מהבנקים וכדומה, כדי להבין אם יש כספים נוספים מעבר למה שהוצהר.
חלוקה לא שוויונית?
לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, בית המשפט מוסמך לקבוע חלוקה בין הצדדים שאינה חצי חצי, אלא מבוססת על שוויון מהותי. זה כמובן תלוי בנסיבות האישיות של הצדדים.
אלימות מצדיקה סטייה מחלוקה שוויונית
סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, מאפשר גם סטייה בחלוקת רכוש בגירושין מאיזון המשאבים הרגיל, שהוא חצי חצי, גם במקרה של אלימות בין בני זוג.
בכל שאלה תוכלו לפנות אלינו – משרד עורך דין גירושין מחיר טוב וייפוי כוח מתמשך שכר טרחה הוגן.
