ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה אינו מסתכם בדיונים ובטענות שרוצים לומר לשופט או לגורמים מקצועיים אחרים אשר מעורבים בהליך (כמו עובדת סוציאלית למשל).
בעל הדין חייב למלא אחר סדרי דין בסיסיים. בעל דין שלא פועל בהתאם לכללים עלול שכתב טענותיו ימחקו או גרוע מכך – לקבל פסק דין רע מבחינתו, וזאת רק בגלל אי מילוי סדרי דין מסוימים.
מסמכים שחובה להגיש לכתבי טענות
צירוף תצהיר לכתב טענות – תקנה 258ח לתקנות סדר הדין האזרחי
ישנה חובה לצרף תצהיר לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה. בבית משפט לענייני משפחה התצהיר יכול להיות ‘בגצ”י’, כלומר הצהרה קצרה כי כל הכתוב בכתב הטענות שמוגש אמת והעובדות ידועות לבעל הדין מידיעתו האישית.
גילוי מסמכים מוקדם- תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי
בבית-המשפט לענייני משפחה חל עיקרון “גילוי המסמכים המוקדם”
בעל דין אשר לא צירף את כל מסמכיו עליהם הוא מסתמך בכתב טענותיו, לא יוכל להגיש אותם בשלב מאוחר, אלא אם כן יקבל רשות מבית-המשפט וקיים הצדק סביר לכך שלא המציא את המסמכים בהתחלה.
נושא זה חשוב מאוד מאחר וישנם מסמכים שיכולים להטות את הכף בתיק, כך שאם השופט לא יתיר את הגשתו, עלולים להפסיד בתיק.
הרצאת פרטים – תקנה 258ד(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי
ככלל, בעל דין חייב לצרף לפתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה או לכתב הטענות הראשון שלו הרצאת פרטים. התקנה מפרטת את המקרים הספציפיים.
גם התובעת וגם הנתבע מצרפים את הטופס.
בהרצאת הפרטים בעל דין מפרט את רכושו ואת הכנסותיו שלו ושל הצד השני. כל אחד רושם את הפרטים הידועים לו.
גם בהרצאת הפרטים יש חובה לגלות הכל בהתחלה ולא להסתיר.
ישנם 2 סוגים של הרצאת פרטים. הרצאת פרטים בתביעה למזונות והרצאת פרטים בתיק העיקרי.
בהרצאת פרטים בתביעה למזונות – טופס ספציפי לתיק מזונות.
הרצאת פרטים בתיק עיקרי זהו טופס שמשמש לכל תיק בבית המשפט לענייני משפחה, למעט תיק מזונות.
