בתור עורך דין סכסוך ירושה הוא מקרה שאנו נתקלים בו רבות, כאשר המנוח אינו מותיר אחריו צוואה, ויש צורך לקיים צו ירושה על פי דין ללא צוואה, לרוב עולות התנגדויות. עם זאת, על פי רוב, מתקיים הליך סטנדרטי של חלוקה ירושה על פי חוק הירושה, אשר מחלק את עזבונו של המנוח בצורה הוגנת בין היורשים החוקיים.
לאחר מותו של אדם (המוריש), הנכסים שהותיר אחריו (כספים, נדל”ן, מיטלטלין וכו’), המכונים עיזבון, מחולקים בין היורשים שלו. אם האדם ערך צוואה, העיזבון יחולק בהתאם לאמור בה. אם האדם לא ערך צוואה, העיזבון יחולק בהתאם לחוק הירושה. אם לאדם אין כלל יורשים, עיזבונו יעבור למדינה.
צו ירושה מול צו קיום צוואה
לאחר מותו של אדם, הנכסים שהותיר אחריו עוברים ליורשיו החוקיים. על-מנת שיורשים יוכלו לקבל את חלקם בעיזבון ולהיות הבעלים החוקיים שלו, יש להגיש לרשם לענייני ירושה אחת משתי בקשות:
- אם האדם שמת ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה בקשה לצו קיום צוואה.
- אם האדם שמת לא ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה בקשה לצו ירושה.
צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו. רק באמצעות צוואה, הנכתבת בהתאם לכללי החוק, יכול אדם להיות בטוח כי לאחר מותו ייעשה ברכושו בדיוק לפי רצונו.
על כן, על מנת לוודא כי הצוואה נכתבת על פי כללי החוק ועל מנת לוודא שהיא תקבל תוקף חוקי (למעשה, תוקף של פסק דין), עדיף לערוך את הצוואה בעזרתו של עורך דין לענייני משפחה אשר יש לו את הידע והניסיון לשם כך.
כאשר יורש רוצה לקבל את ירושת הנפטר, כלומר לממש את נכסיו, עליו להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לקיום צו ירושה. במידה וקיימת צוואה של הנפטר, ייתכן והיא מופקדת בידי רשם הירושה, הדבר יתגלה באמצעות הבקשה ויחולו הכללים הקשורים לצוואה.
צו הירושה מהווה הצהרה בגין היורשים של הנפטר ומה יהיה חלקו של כל אחד בעיזבון, זאת, עוד בטרם התבררו הנכסים הכלולים בעיזבון והיקפם. טווח הזמן בין מועד הבקשה לבין מתן צו הירושה הוא בין חודש לשלושה חודשים.
ירושה על פי דין ללא צוואה
במקרים בהם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשיו על פי דין. המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.
חלוקת ירושה לפי חוק הירושה
סעיף 10 לחוק הירושה קובע מיהם היורשים על פי דין, ככלל, הקדימויות בין היורשים הוא סדר הקרבה המשפחתית לנפטר. סדר היורשים על פי חוק הירושה הוא כזה:
- ראשית, יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו – את המטלטלין של הבית, המכונית והחלק היחסי משאר העיזבון, על פי סדר היורשים וקרבתם.
- שניים במעלה הם ילדי המוריש – אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.
- לאחר מכן הוריו של המוריש – יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.
- הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) – יורשים את הנפטר רק אם לא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.
- במידה והמנוח ערירי, כלומר אינו מותיר אחריו בני משפחה, עיזבונו עובר לרשות האפוטרופוס הכללי למשך תקופת זמן (על מנת לאפשר ליורשים שיתגלו לרשת את המנוח), ולאחריה הרכוש עובר לרשות המדינה.
חשוב לשים לב, לעיתים הסכם ממון עשוי להיחשב לשם חלוקת עזבונו של מנוח. על כן, כדאי לעיתים לערוך הסכם ממון בין בני זוג, גם, ובעיקר, אם מדובר בבני זוג ידועים בציבור. יחד עם זאת, דין הירושה מכיר גם בזכויותיו של בן זוג ידוע בציבור והוא למעשה שווה בזכויותיו לאלמן או אלמנה מכוח נישואין. על כן, ישנה עדיפות משמעותית לעריכת הסכם.
עורך דין סכסוך ירושה
זה יכול לקרות במשפחות הכי טובות. אחד ההורים הולך לעולמו והאחים מוצאים את עצמם בסכסוך על הירושה. זה מתגלע לעיתים קרובות בשל חלוקה לא שוויונית של הרכוש בין האחים, אז הצד שמרגיש מקופח מבקש לערער על תקינותה של הצוואה וכך נוצר סכסוך משפטי ויש צורך בהליך יישוב סכסוך.
בכל מקרה של סכסוך ירושה, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי. המציאות מלמדת כי מעורבות מוקדמת של עורך הדין יכולה לא אחת, להביא לפתרון בהסכמה בין האחים. כמו כן, גם כאשר הדבר אינו מסתייע, הייצוג המוקדם יאפשר לעורך הדין לבנות אסטרטגיה נכונה לטיפול בתיק והשגת התוצאה המשפטית האופטימאלית.
עיקבו אחר עו”ד מנדל בעמוד הפייסבוק