סמכות בית הדין הרבני

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה ? מהי סמכות בית הדין הרבני ומהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה ואיך לבחור נכון – מירוץ סמכויות בית הדין הרבני
ומהי סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים ומה חשוב לדעת? מידע ותשובות בנושא בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה

מאמר –  מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה

דיני משפחה גירושין – בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה עו”ד ידידיה (דדי) מנדל לאן להגיש את התביעות? לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? בתחילתו של הליך גירושין בישראל, קיים מעין “תחרות” לפתיחת התיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. תחרות זו קרויה “מרוץ סמכויות”. איזו ערכאה עדיפה? איזה נושא ניתן להגיש לכל ערכאה? האם כל דבר? האם יש הבדל בין הערכאות? בישראל גם קיים מרוץ סמכויות כפול. על כך ועוד במאמר הבא.

  1. מהו המושג מרוץ סמכויות?

סמכות בית הדין הרבני או סמכות בית המשפט לענייני משפחה – בישראל קיימות שתי מערכות שיפוט, עם סמכות מקבילה לדון ולהכריע בתחומים דיני המשפחה בישראל:

  • מערכת שיפוט דתית, שלה בתי דין דתיים לכל עדה דתית מוכרת בישראל.

    סמכות בית הדין הרבני
    בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה
  • מערכת שיפוט אזרחית – שהיא בית המשפט לענייני משפחה שהוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה.
  1. בני זוג שרוצים לפתוח הליך גירושין – קיימת בפניהם הבחירה היכן להגיש את התביעות מטעמו, ולכן נוצרה סיטואציה בה כל צד מבקש “לתפוס” את הערכאה השיפוטית שלה תהיה הסמכות לדון במחלוקות שונות בהליך הגירושין.
  1. כלומר כל צד רוצה לנסות “לשלוט”, איזו ערכאת שיפוט תדון בנושאים מסוימים, ערכאה שלדעתם תהיה טובה יותר עבורם. כמובן שאין ערובה למחשבה הזאת. במיוחד בתקופה בה אנו נמצאים. ארחיב על זה בהמשך.
  1. כאשר אחת משתי הערכאות – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה (בתנאים שאסביר מיד), לא תדון באותו העניין הערכאה האחרת, גם אם יש לה סמכות מקבילה (מיד ההסבר גם לזה).
  1. בתי הדין הדתיים הקיימים כיום בישראל הם: בתי דין רבניים, הדנים בענייניהם של יהודים, בתי דין שרעיים, הדנים בענייניהם של מוסלמים, בתי דין דרוזיים ובתי דין כנסייתיים לכל עדה נוצרית מוכרת.
  1. חשוב להדגיש – מרוץ הסמכויות לא חל על סכסוכים בין אחים, לא על מחלוקות בנושאים של ירושה ולא בנושאים של אפוטרופוס. הוא חל רק על סכסוך בין בני זוג שפותחים בהליכים לקראת פירוד, ובנוסף לגירושין עצמם, יש להם מחלוקות נלוות לגירושין, בעיקר בנושאים שקשורים בילדים ובחלוקת הרכוש.
  1. לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואים וגירושים של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נמצאים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים. בתי הדין הדתיים הנם ערכאת השיפוט היחידה שיש לה הסמכות לעסוק בענייני הגירושין והכתובה (אצל יהודים).
  1. בנוגע לסוגיות הנלוות לגירושין (חלוקת רכוש, משמורת הילדים והסדרי השהות) יש סמכות מקבילה גם לבתי הדין הרבניים וגם לבתי המשפט לענייני משפחה.
  1. ופה נכנס נושא מרוץ הסמכויות – המבחן לקביעה היכן יידונו תביעות בעניינים אלו הוא מבחן הזמן: אותה ערכאה אשר אליה הוגשה התביעה ראשונה, היא תהיה הערכאה שתָדון בעניין.
  1. בנושא מזונות ילדים – סמכות ברירת המחדל היא לבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בנושא מזונות ילדים רק במקרה שיש הסכמה בין הצדדים לסמכות השיפוט. אני ארחיב בנושא הזה בהמשך.

    בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה
    סמכות בית הדין הרבני
  1. מרוץ הסמכויות היא תופעה ייחודית המתקיימת רק במדינת ישראל במשך עשרות שנים: המצב שבו שתי ערכאות שיפוט שונות – בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה – מקבלות מהמדינה את הסמכות לדון באותן סוגיות הנלוות לגירושין, והערכאה שאליה הוגשה התביעה קודם לכן (על ידי אחד מבני הזוג) – היא הרשאית לדון בנושא.
  1. אני אדבר בעיקר על מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני היהודי לבין בית המשפט לענייני משפחה, אבל רק אעיר, שמתקיים מרוץ סמכויות גם עבור מי שאינם יהודים, אולם בפועל, בשל האופי המסורתי המוסלמי, הנוצרי והדרוזי, רוב המתגרשים באוכלוסיות אלו עדיין פונים רק לבתי הדין הדתיים, ולכן לא רואים כמעט מרוץ סמכויות אצל אוכלוסיות אלו.

עורך דין משפחה – בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחהסמכות בית הדין הרבני לעומת סמכות בית המשפט לענייני משפחה

היסטוריה על קצה המזלג – איך כל הנושא של מרוץ סמכויות התחיל:

  1. השורש של מירוץ הסמכויות נמצא בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הקובע כך: “הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג”.
  1. הרציונל של החוק הוא בינלאומי שאומר- התדיינות בכל ההליכים תחת קורת גג אחת ולהמעיט פיצול התדיינויות. הביטוי השגור בנושא הזה הוא – “One family one judge“.
  1. במהלך השנים, ניתנו פרשנויות רבות לסעיפי חוק אלה, ובתי המשפט ובג”ץ עסקו רבות בסעיפים אלה. בסעיף 3 לחוק, מוזכר עניין כריכת הנושאים לתביעת הגירושין:
  1. אם רוצים שבית הדין הרבני ידון בנושאים נוספים מלבד הגירושין, צריך “לכרוך” את אותם נושאים במפורש לתביעת הגירושין, אחרת כברירת מחדל הסמכות תהיה לבית המשפט לענייני משפחה.

אז איך עושים את זה?

  1. כדי לתת לבית הדין סמכות לדון בנושאים נוספים לגירושין, מבקשים במפורש בתביעת הגירושין שבית הדין הרבני ידון בנושאים הכרוכים. צריך לפרט איזה נושאים בדיוק מבקשים לכרוך, וגם לתת מידע על אותו נושא. לא מספיק לרשום שמבקשים לכרוך, אלא לפרט קצת יותר, אחרת, וכפי שנראה בהמשך, הסמכות עלולה לפקוע רק בגלל אי עמידה בתנאים אלו.

    מירוץ סמכויות בית הדין הרבני
    סמכות בית המשפט לענייני משפחה
  1. נראה עוד בהמשך, שלמרות שרשום במפורש בסעיף החוק שניתן לכרוך גם את נושא המזונות, בג”ץ פירש את הסעיף באופן מצומצם ביותר, וכיום למעשה לא ניתן לכרוך את נושא מזונות הילדים לתביעת הגירושין, והסמכות היא של בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, לבתי הדין תהיה סמכות לדון בנושא זה רק בהסכמת שני הצדדים
  1. תנאי נוסף – לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעות הכרוכות לגירושין בתנאי שתביעות אלה הוגשו לבית הדין הרבני לפני שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה – זה תמצית העניין של מירוץ הסמכויות.
  1. אם הוגשו שתי תביעות באותו נושא גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני, המבחן הקובע היכן יידון אותו סכסוך הוא המבחן הכרונולוגי – הערכאה אשר אליה הוגשה התביעה קודם, תהיה הערכאה שתדון בעניין. גם הפרש של כמה דקות לטובת ערכאה מסוימת, מספיק לצורך רכישת הסמכות.
  1. תנאים נוספים לכריכה בבית הדין הרבני: בג”ץ קבע כי גם אם כרונולוגית התביעה הוגשה קודם לבית הדין הרבני, הסמכות של בית הדין הרבני לדון בנושאים הכרוכים בגירושין עשויה להישלל אם הכריכה לא עמדה באחד משלושת המדדים הבאים:
  • כנות תביעת הגירושין: מגיש התביעה צריך להוכיח כי בהגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני יש רצון כנה ואמיתי להתגרש, ויש לו עילות גירושין, והתביעה לא הוגשה רק כדי לנצל את אפשרות הכריכה.
  • כנות הכריכה – למגיש התביעה יש רצון אמיתי להתדיין בבית הדין הרבני, ולא סתם “לתפוס סמכות”. אם לדוגמה הצד שהגיש את תביעת הגירושין, הסתיר פרטים מהותיים בתביעה, הדבר עלול להיחשב עבורו שלא כרך את התביעה כדין, והסמכות תישלל מבית הדין הרבני ותעבור לבית המשפט לענייני משפחה.
  • כריכה כדין: יש לבדוק האם הכריכה בוצעה מבחינה טכנית ופורמאלית כדין.
  1. לעיתים “פגם” בתביעת גירושין הכרוכה, תפסול את הכריכה, ולכן יש חשיבות גדולה בדרך ניסוח והגשת תביעת הגירושין.
  1. קיימים מצבים בהם שני הצדדים הגישו תביעה באותו נושא, כל אחד לערכאה אחרת, ואז צריך לבדוק לאיזו ערכאה יש את הסמכות לדון בנושא הזה, והערכאה השניה לא.

למעשה, נוצר מצב שבו ייתכן, כי הליך גירושין הכולל בין צדדים יתנהל בשתי ערכאות שונות במקביל: לדוגמה, חלוקת הרכוש תידון בבית הדין הרבני אבל הסדרי השהות ועניין מזונות ילדים ידונו בבית המשפט לענייני משפחה

מירוץ סמכויות בית הדין הרבני – סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים

סמכות בית הדין הרבני

האם יש הבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני? כן ולא. תלוי…

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחהניתן לחלק את ההבדלים המרכזיים בין שתי הערכאות הנידונות לשניים:

  1. הראשון – סדרי דין ודיני ראיות – לבית המשפט ולבית הדין הרבני הוראות שונות בדרך שבו הטענות והראיות מוצגות. פעמים רבות יש לכך השלכה על התוצאה הסופית.
  2. ההבדל השני קשור באופן שכל ערכאה מפרשת את הדין ואת החוק. בית הדין הרבני ככל הנראה יפרש חוקים שונים בהתאם לדין ההלכתי.
  3. הפרשנות נובעת בדרך כלל מתפיסות ערכיות שונות של כל ערכאה, ולעתים קרובות גם הערכים האישיים של השופט / הדיין שמטפל בתיק.
  4. ישנן מספר סוגיות שבהן בית הדין הרבני בכל מקרה אמור להיות כפוף לחקיקה האזרחית: למשל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, וחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973.
  5. בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה – בסוגיות אלו, על אף שבית הדין הרבני אמור להיות כפוף לחקיקה האזרחית, פעמים רבות הוא יפרש את החוק כפי שהדיין רואה לנכון.
  6. התערבות של בג”צ בהכרעות ביה”ד הרבני תתבצענה רק אם בית הדין הרבני חרג מסמכותו, או אם התעלם מהוראות החוק, או פגע בכללי הצדק הטבעי.
  7. ברוב המקרים גם אם בית הדין הגיע למסקנה שונה מזו שבית המשפט היה מגיע אליה, בג”ץ ככל הנראה לא יתערב בהכרעה של בית הדין.
  8. בעקבות פסיקות שונות של בג”צ במהלך השנים נחלש כוחם של בתי הדין הרבניים.

סמכות בית המשפט לענייני משפחה

האם אפשר לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני?

  1. לאחר שהחוק חוקק בשנות 1953, בג”ץ פירש את סעיף 3 לחוק, שהזכרנו קודם, בהתאם לטקט המילולי והפשוט, שאפשר לכרוך גם מזונות אישה וילדים. כך כתוב במפורש בחוק…
  2. לאחר מכן בפסק דין שרגאי בית המשפט העליון קבע שניתן לכרוך בבית הדין הרבני רק תביעה “להשבת הוצאות” שכבר שולמו ולא תשלומי מזונות שוטפים עתידיים, בגלל שתביעת מזונות קטין היא תביעה “עצמאית” של הקטין והכריכה של ההורה לא מחייבת אותו, ובנוסף כל הרעיון של כריכת הנושאים לתביעת הגירושין, הוא רעיון לכרוך נושאים בין בני הזוג עצמם ולא תביעה של הקטין...
  3. לאחר מכן בשנת 2014, שוב פעם בג”ץ שינה את ההלכה, וקבע כי בהתאם לחוק כן ניתן לכרוך את מזונות הילדים לתביעת הגירושין, ובהתאם לכך בתי הדין הרבניים החלו לדון בנושא מזונות הילדים שנכרך לתביעות גירושין כדבר שבשגרה.
  4. בשנת 2017, ההלכה שוב השתנתה ולמעשה ההלכה הקודמת חזרה, והיא זו שגם מתקיימת היום – לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת הגירושין, אלא היא תדון רק בבית המשפט לענייני משפחה. הסמכות בנושא הזה תינתן לביה”ד רק בהסכמת הצדדים.

מירוץ סמכויות בית הדין הרבני

סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים
מירוץ סמכויות בית הדין הרבני

משמורת והסדרי שהות:

  1. בית המשפט העליון קבע שנושאים אלה כרוכים מעצם טיבם וטבעם ואפילו לא צריך לכרוך אותם במפורש לתביעת הגירושין.
  2. אין ספק שזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, משפיע מאוד על עניין מזונות הילדים, אז במקרים בהם בית הדין הרבני דן בזמני השהות, ובמקביל בית המשפט לענייני משפחה דן במזונות, הדבר יוצר קושי מסוים בקבלת ההחלטות הנכונות עבור הקטינים.

מזונות אישה:

  1. האשה יכולה לבחור האם להגיש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אבל אם האיש כורך את מזונות האישה לתביעת הגירושין, לפני שהיא מגישה תביעה בבית משפט לענייני משפחה, הוא כובל אותה לדון בנושא הזה רק בבית הדין הרבני.

חלוקת רכוש:

  1. בית המשפט העליון קבע בפסק דין “בבלי” שבית הדין הרבני מחויב לדון בהתאם לחוק הישראלי, ולקביעות של בית המשפט העליון, בכל מה שקשור בחלוקת הרכוש המשפחתי.
  2. בהלכה זו קבע השופט אהרן ברק , כי אם יש סתירה בין הדין האזרחי לדין ההלכתי בעניין חלוקת רכוש בין בני זוג, בית הדין הרבני מחויב לדון בהתאם לחוק האזרחי.

אם שני הצדדים הגישו תביעה באותו נושא במקומות שונים – מי יקבע איפה הנושא יידון:

  1. אוקיי אז שני צדדים הגישו תביעה באותו נושא, כל אחד לערכאה שונה. עכשיו מי יקבע איפה התיק הזה יידון? בית הדין הרבני יקבע או בית משפט לענייני משפחה יקבע?
  2. ברור שגם לשאלה זו יש השלכה להמשך, כי כל ערכאה רואה את הדברים אחרת גם בנושא הכריכה.
  3. כשבית הדין הרבני דן בשאלה זו, ברוב הפעמים הוא קובע שהסמכות אצלו, גם אם הכריכה לא בדיוק הייתה כדין, ומצד שני בימ”ש לענייני משפחה גם מעדיף בד”כ שהסמכות אצלו, במיוחד אם בימ”ש מבין שהסיבה להגשת התביעה הכרוכה בבית הדין הרבני היא לפגוע בזכויות הצד השני.
  4. שאלה זו יצרה מרוץ נוסףמרוץ החלטות.
  5. עד עכשיו היינו בשאלת מירוץ הסמכויות, ואז נפתח מרוץ חדש. הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בשאלה – מי הערכאה שתחליט מי קנה את הסמכות לדון בתביעות?
  6. נושא זה הוכרע בפסק דין של בג”ץ הידוע כהלכת פלמן.
  7. בהלכת פלמן נקבע כי על אף ששתי הערכאות – גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני- מוסמכות עקרונית להכריע בשאלת הסמכות, והתקיימות תנאי הכריכה, בכל מקרה מחייב הכלל של “כיבוד הדדי בין הערכאות”.
  8. אם ערכאה אחת הכריעה בעניין סמכותה לדיון, או שכבר החלה לדון באותו נושא, בלי שמישהו טען שאין לה סמכות לדון באותו נושא, ככלל, הערכאה השנייה לא תדון בטענות בנושא סמכות השיפוט, והיא גם תימנע מדיון בתביעה באותו נושא שהוגש בפניה.
  9. הסיבה לכך פשוטה – לא ניתן לאפשר לקיים הליכים מקבילים, באותם הנושאים, בשתי ערכאות השיפוט, שכן עלולות להיווצר החלטות סותרות באותו נושא בדיוק.
  10. לעקרון זה קיימים שני חריגים – הראשון אם התקיים “טעם מיוחד” שיצדיק זאת, בית המשפט יהיה רשאי לדון בסוגיית סמכות השיפוט ואף בתביעה שהוגשה בפניה, למרות שביה”ד כבר החליט כי בסמכותו לדון באותה הסוגיה ממש.
  11. טעם מיוחד” – למשל אם לא היה דיון או נימוק של בית הדין הרבני בקשר לתנאי הכריכה, ונעשה סוג של “מחטף סמכות”..
  12. או לחלופין, אם ההחלטה של בית הדין הרבני נגועה בפגם חוקי היורדת לשורש הסמכות. כך למשל: בית דין רבני קבע כי הכריכה כדין למרות שנכרך עניין שאינו ניתן לכריכה, כמו מזונות ילדים למשל.

סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים

השלכות מרוץ הסמכויות על ציבור המתדיינים:

  1. אין ספק שכל המצב הזה של מירוץ סמכויות, בין ערכאות, הוא דבר שלילי.
  2. זה גורם לריבוי התדיינויות, ריבוי מחלוקות בין בני הזוג ולמתחים נוספים שגם כך קיימים בהליכי גירושין.
  3. בשנת 2005 התכנסה וועדת ‘שנהב’ אשר התייחסה באופן ספציפי למירוץ הסמכויות כגורם המשפיע על הקצנת עמדות והאצת ההתמקדות במאבק משפטי, ובעקבותיה הוכן תזכיר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
  4. החוק בסופו של דבר אושר ונכנס לתוקף בשנת 2016.
  5. בהתאם לחוק, כל דיון בנושאי משפחה ייפתח קודם כל אך ורק ב”בקשה ליישוב סכסוך”, בקשה שתכלול רק את פרטי הצדדים, ללא פירוט טענות או עובדות בלב הסכסוך.
  6. הייתה מחשבה שהחוק הזה ימנע מעט את מרוץ הסמכויות שגם מלבה את הסכסוך.
  7. לפי הנתונים שמתפרסמים, החוק הזה אכן סייע לצדדים רבים לסיים את המחלוקות בהסכם.
  8. אבל את מרוץ הסמכויות, החוק הזה לא פתר בכלל.
  9. כיום מי שרוצה “לתפוס סמכות”, מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, ויש לו את האפשרות הראשונה להגיש תביעות מטעמו אחרי שהליך יישוב הסכסוך מסתיים.
  10. יש שאומרים שהחוק בסופו של דבר אפילו הגביר את מרוץ הסמכויות, מאחר ועד אותו מועד, מי שהיה מגיש תביעות, היה צריך להתאמץ כדי לתפוס סמכות (הכנת התביעות לוקחת זמן, תשלום לעורך דין וכו’).
  11. היום בדרך של טופס פשוט, הוא מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך ללא מאמץ.

סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים

אז איפה עדיף יותר להגיש את התביעות. בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

  1. פעם הדעה הרווחת הייתה שהגבר ימהר להגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, כי היה נהוג לחשוב שביה”ד הרבני נוטה לטובת הגבר, והאישה תעדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
  2. דעתי וכדעת רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום, שכיום המצב שונה לחלוטין ואפילו התהפך.
  3. כמובן שיש מקרים רבים, בהם אין בכלל רלוונטיות למגדר, אלא לנתונים והעובדות בתיק.
  4. באופן כללי ניתן לומר שגם אם הצלחתם “לתפוס סמכות” בערכאה שבה אתם “חושבים” שתקבלו את מה שאתם רוצים, אני ממליץ לא לפתח ציפיות גדולות… פעמים רבות המצב בפועל שונה בתכלית מהציפיות.
  5. זה כמובן תלוי מיהם הדיינים שדנים בתיק, ומי השופט/שופטת בבית המשפט לענייני משפחה שדנים בתיק.
  6. הניסיון מראה שההתנהלות בתיק וגם התוצאה, תלויה במידה רבה בגורם השיפוטי שמטפל בתיק.
  7. וכפי שאני נוהג לומר בתחום הזה, כל מקרה לגופו, אין תיק אחד דומה למשנהו, וקבלת החלטות גם בתחום של מרוץ הסמכויות, ולאן להגיש את התביעות צריכה להתקבל על פי כל הנתונים בתיק, וממש אבל ממש לא לפי המגדר של הלקוח.

בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה | סמכות בית הדין הרבני | סמכות בית המשפט לענייני משפחה | מירוץ סמכויות בית הדין הרבני | סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים

 

 

עורך דין לענייני גירושין ידידיה מנדל

לא פחות חשוב מהניסיון המשפטי והפרקטי, הוא היחס האישי. חשוב לי מאוד שהלקוח יהיה מעורב בהליך מתחילתו ועד סופו. אני מאמין שהלקוח חייב לדעת מה עומד מולו ולאיזה מצבים עלולים להיתקל ואיך להגיע לפתרונות מעשיים ולא פתרונות מתלהמים שגויים.

עו"ד ידידיה מנדל
צור קשר מהיר
נירית אקרמן

דדי ליווה אותי כעו"ד במשך כמה שנים בתיק משפחתי, תמיד היה סבלני וסובלני כלפי והכיר את התיק לעומקו עד הפרטים הקטנים ביותר. דדי הינו בעל חשיבה מעמיקה, הוא הבין את רגשותיי, הקשיב, ובאמת רצה לעזור מכל הלב. דדי מעדכן מיד בכל פרט חדש ועובד בשקיפות מלאה. בנוסף, הוא אדם ישר וטוב לב ויודע היטב להילחם על זכויות הלקוח. אם יש סטיגמה על עורכי דין שרוצים רק כסף – אצל דדי זה לא כך, הוא באמת רוצה לעזור, קודם כל הלקוח בראש מעייניו, ודדי נותן תמיד יחס אישי לכל לקוח, הוא תמיד הקשיב לדברי בקשב רב, גם אם השיחה ארכה זמן רב, וידע להציע פתרונות ודרכים לעזור. אני מאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו.

רמי בגימוב

איכות, מהירות תגובה, מקצועיות, ערך יש חניה ,שירות ויחס מעולים. מקצועי מאוד

דניאל ליפשיץ

פגשתי את עורך דין דדי מנדל עבור ייעוץ משפטי והכנת הסכם משמורת על ילדתי עם גרושתי. העבודה שדדי עשה במשך מעל חצי שנה הייתה מעוררת כבוד. לא רק שדדי עשה את הכי טוב שאפשר עבורי כלקוח, אלא קודם כל עבור ילדתי וגם יצר הסכם הוגן שהסתיים בחתימה בבית המשפט עבור גרושתי. לא נכנס למלחמה מיותרת ועם זאת היה מוכן בכל רגע אם יש צורך בכך. דדי שמר על כך שהדברים לא יתפרקו ולא יווצרו עוד מתחים שאין בהם צורך. ממליץ בחום, דדי מקצוען אמיתי ובהחלט איש שמסתכל באופן רחב על הסיטואציות.

גירושין בהסכמה

גירושין בהסכמה

הליך של גירושין בהסכמה הוא בעצם הליך, על פי רוב מקוצר, שבו מגיעים שני בני הזוג להסכמה על תנאי הגירושין, מנסחים הסכם גירושין חלוקת רכוש,

חלוקת ירושה בין אחים

סכסוכי ירושה בין אחים

סכסוכי ירושה בין אחים סכסוך ירושה בין אחים יכול להתרחש בכל משפחה. הסיבות לסכסוכי ירושה הן במהותן תחושות של אי צדק לגבי חלוקת ירושה בין

חוק הירושה

בקשה לצו ירושה

  על פי חוק הירושה, ישנם שני מקרים בהם צריך או ניתן להגיש בקשה לצו ירושה. המקרה הראשון הוא המקרה שבו אדם נפטר ולא הותיר

כמה עולה צוואה

צוואות

בדרך הכוונה או שלא, יוצא, כי אף אחד מאיתנו, למעשה, אינו אוהב להרהר ביום מותו. עם זאת, אין אדם יודע יום פקודתו ואין אדם יודע

אלימות במשפחה מאמרים

אלימות במשפחה

לאחרונה ניתן לראות בכותרות הרבה דיבורים על אלימות במשפחה. אף כי נכתבו על אלימות במשפחה מאמרים רבים, עדיין לא הכל קל ומובן לכולם. מה ניתן לעשות

מזונות אישה וילדים

הליך גירושין

במדינת ישראל, אשר כפופה לחוקי הדת בכל הנוגע למוסד הנישואין, הליך גירושין הוא הליך מורכב ומתיש לרוב. יש צורך לחלק את הרכוש המשותף, למעשה, חלוקת

Call Now Button