הסכם ממון – ביטחון כלכלי לזוגיות שלכם
הסכם ממון (המכונה גם הסכם יחסי ממון בין בני זוג) הוא חוזה משפטי בין בני זוג, שמסדיר את היחסים הכלכליים והרכושיים בין בני הזוג למקרה של פרידה או גירושין. בניגוד לדעה הרווחת שזהו צעד לא רומנטי, רבים מגלים שהסכם ממון דווקא מחזק את הביטחון והבהירות בזוגיות. בהתחשב בכך ששיעור הגירושין בישראל הוא גבוה למדי (כיום בערך אחד מכל שלושה זוגות יתגרש), הסכם ממון יכול לשמש כ”פוליסת ביטוח” למניעת סכסוכים מיותרים בהמשך. ואכן, יותר ויותר זוגות בוחרים לערוך הסכם כזה עוד לפני הנישואין – לפי הערכות, כ-30% מהזוגות בישראל חותמים על הסכם ממון טרם חתונתם. גם בקרב זוגות ידועים בציבור (שאינם נשואים רשמית) המגמה מתחזקת, מתוך הבנה שהסדרה מוקדמת של העניינים הכספיים תורמת לשקט נפשי ואמון במערכת היחסים.
סוגים שונים של הסכמי ממון
לא כל הסכם ממון זהה לאחר. ישנם מספר סוגים עיקריים של הסכמים, בהתאם למעמד הזוגי ולשלב בו מחליטים לערוך את ההסכם:
הסכם ממון לפני הנישואין (הסכם טרום-נישואין)
זהו ההסכם הנפוץ ביותר, הנערך לפני החתונה. מטרתו לקבוע מבעוד מועד כיצד יחולקו נכסי בני הזוג וחובותיהם אם חלילה הקשר יסתיים. הסכם טרום-נישואין מעניק לזוגות שעומדים להינשא ודאות וביטחון – הם יודעים מראש כיצד ייראה ההסדר הרכושי אם ייפרדו, ובכך נמנעים מחלוקות עתידיות. חתימה על הסכם לפני נישואין אף יוצרת תקשורת פתוחה לגבי ציפיות כלכליות, דבר שיכול להפחית מתחים בזמן הנישואין. מחקרים מצביעים שזוגות שחתמו על הסכם ממון חווים פחות לחץ כלכלי במהלך חיי הנישואין. מבחינה משפטית, כדי שהסכם טרום-נישואין יהיה תקף, נדרש לאשר אותו (ראו בהמשך לגבי אישור ההסכם). בישראל החוק מאפשר לאשר הסכם כזה עוד לפני הנישואין אצל נוטריון, רשם הנישואין או בבית המשפט לענייני משפחה .
הסכם ממון במהלך הנישואין
גם אם לא נערך הסכם מראש, ניתן לערוך הסכם ממון במהלך הנישואין או בכל שלב לאחר החתונה. לעיתים זוגות נשואים מחליטים לערוך הסכם כזה בשל שינויי נסיבות – למשל, קבלת ירושה גדולה או מתנה כספית משמעותית מההורים, רצון להבטיח זכויות לילדים מנישואים קודמים, או סתם להביא להסדרה ברורה יותר של הנכסים אחרי שכבר נישאו. כך למשל, במקרה אמיתי שתואר בפסיקה, הורי אחד מבני הזוג ביקשו לתת לזוג מתנה כספית גדולה לרכישת דירה, אך התנו זאת בכך שהזוג יחתום על הסכם ממון המוציא את סכום המתנה מכלל הרכוש המשותף במקרה של גירושין. במקרה אחר, בני זוג נשואים שביקשו לעגן שינויים ברכוש החליטו לערוך הסכם חדש ביניהם ולחתום עליו, כדי לעדכן את ההבנות הכלכליות לאור שינויים במצבם. חשוב לדעת: כאשר בני זוג כבר נשואים, החוק מחייב שהם יאשרו את ההסכם בפני ערכאה שיפוטית – בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי (למשל בית הדין הרבני), ולא ניתן להסתפק באישור נוטריוני. בית המשפט יאשר את ההסכם רק לאחר שישתכנע ששני בני הזוג חתמו עליו בהסכמה חופשית, בהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו, בכך מבטיחים שההסכם הוגן ונעשה ללא לחץ או כפייה.
הסכם חיים משותפים לידועים בציבור
זוגות רבים בישראל מנהלים חיים משותפים כידועים בציבור ללא נישואים רשמיים (למשל זוגות שלא יכולים או לא רוצים להינשא ברבנות, זוגות חד-מיניים וכד’). גם זוגות כאלה יכולים – וכדאי שינסחו – הסכם לחיים משותפים, שהוא למעשה המקבילה של הסכם ממון עבור מי שאינם נשואים. להסכם זה יש חשיבות רבה, כיוון שבלי הסדרה חוזית, עלולות להתעורר מחלוקות מורכבות לגבי רכוש וכספים במקרה פרידה. אמנם חוק יחסי ממון (שנסביר עליו מיד) אינו חל על ידועים בציבור, אך בתי המשפט עם השנים פיתחו דוקטרינות כמו “חזקת השיתוף” שמכוחה לעיתים בן זוג לא נשוי יכול לטעון לזכויות ברכוש בן זוגו אם ניהלו חיים משותפים כאילו היו נשואים. כדי להימנע מאי ודאות משפטית, זוגות ידועים בציבור יכולים לערוך ביניהם הסכם חיים משותפים המגדיר בדיוק את יחסיהם הכלכליים – מי מביא אילו נכסים לקשר, מה ייחשב רכוש משותף שלהם (ומה לא), וכיצד יתחלק הרכוש אם ייפרדו. כדאי לדעת שאם זוג ידועים בציבור חותם על הסכם חיים משותפים ולאחר מכן נישא – אותו הסכם לכשעצמו אינו מספיק עוד, ויהיה צורך לאשרו רשמית (או לערוך הסכם חדש) לפי דרישות חוק יחסי ממון, אחרת ייחשב כאילו אין תוקף מחייב להסכמות ההן במסגרת הנישואין.
ראוי לציין שהמונח “הסכם ממון” מתייחס באופן מסורתי לבני זוג נשואים או מי שעומדים להינשא, ואילו לידועים בציבור נהוג לקרוא להסכם “הסכם חיים משותפים”. אך במובן הרחב, שני הסוגים עוסקים בהסדרת יחסים כלכליים בזוגיות, והעקרונות דומים מאוד. אגב, מגמה מעניינת היא שיותר ויותר זוגות ידועים בציבור בוחרים לחתום על הסכם מסוג זה – ישנן הערכות שכ-44% מהזוגות הלא-נשואים בישראל כבר עורכים ביניהם הסכם חיים משותפים, במטרה להימנע מחוסר ודאות וסכסוכים בעתיד.
אישור ההסכם ותוקפו המשפטי
תוקפו של הסכם ממון מותנה בקיום דרישות החוק, ובראשן הדרישה לאישור בפני ערכאה מוסמכת. בישראל, נושא זה מוסדר בעיקרו ב”חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973″. החוק מגדיר “הסכם ממון” כ”הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם”, וקובע שתנאי לתוקפו של ההסכם הוא שיהיה בכתב ויקבל אישור של בית משפט או בית דין דתי (או רשם הנישואין, במקרה שלפני הנישואין. למעשה, בלי האישור המתאים – ההסכם לא יוכר כהסכם ממון מחייב. מטרת הליך האישור היא להגן על בני הזוג: לוודא שההסכם נערך בהסכמה מלאה, בהבנת משמעותו, וללא לחץ בלתי הוגן.
לפני הנישואין: כאמור, בני זוג שטרם נישאו רשאים לפנות לנוטריון מוסמך שיאמת את חתימתם ויאשר שהסכם הממון נעשה מרצון ובהבנה. אפשרות נוספת היא לאשר את ההסכם אצל רשם הנישואין (למשל, פקיד משרד הפנים שמוסמך לרשום נישואין) או בבית משפט לענייני משפחה. ברגע שההסכם אושר כדין לפני הנישואין, הוא יכנס לתוקף בעת הנישואין ויחייב את הצדדים.
לאחר הנישואין: במקרה שבני הזוג כבר נשואים, האפשרות היחידה היא אישור ההסכם בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי מוסמך. אישור נוטריוני אינו תקף עוד לאחר שנישאים. בני הזוג יידרשו להופיע יחד בפני שופט (או דיין), אשר בדרך כלל יעבור יחד עם הצדדים על עיקרי ההסכם, ויקיים עמם שיחה קצרה כדי לוודא ששניהם מבינים את ההסכם וחתמו ללא כפייה. לאחר שבית המשפט משתכנע בכך, הוא נותן פסק דין המאשר את ההסכם, ובכך ההסכם נכנס לתוקף משפטי מחייב.
אישור כזה הוא חיוני – ללא אישור, כל סעיפי ההסכם עלולים לאבד מתוקפם. למשל, לו בני זוג נשואים רק יחתמו ביניהם על מסמך ללא אישור, בעת משבר או גירושין עלול בית המשפט לראות בו מסמך חסר תוקף, ובמקומו להחיל עליהם את ברירת המחדל הקבועה בחוק.
מהי ברירת המחדל? חוק יחסי ממון קובע כי בהיעדר הסכם תקף, עם פקיעת הנישואין (גירושין או פטירת אחד מבני הזוג) יופעל הסדר איזון המשאבים בין הצדדים. משמעות הדבר: באופן כללי, כל נכס שנצבר על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין יאוזן ויחולק שווה בשווה ביניהם, למעט נכסים שהוחרגו לפי החוק – כגון רכוש שהיה שייך לאחד הצדדים לפני הנישואין, או נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, וכן נכסים שהוסכם במפורש בכתב שלא יאוזנו . חשוב להבין שעד למועד הגירושין (או הפטירה), החוק אינו מאלץ איחוד רכוש – למעשה במהלך הנישואין כל צד שומר על קניינו הנפרד , אך רק כשהקשר מסתיים מתבצע ה”איזון” והחלוקה בין הצדדים.
הסכם ממון מאפשר לסטות מכללי ברירת המחדל הללו ולקבוע סדר חלוקה אחר, לפי רצון בני הזוג. ברגע שההסכם אושר כדין, בתי המשפט יכבדו את מה שהוסכם בו במקום החלת איזון המשאבים הסטטוטורי. במילים אחרות, הסכם ממון גובר על החוק: בני זוג יכולים להסכים למשל על הפרדה רכושית מוחלטת (שבה כל אחד שומר על מה שרשום על שמו ללא איזון), או לחלופין על שיתוף רחב יותר מן החוק, או כל הסדר אחר שנראה להם הוגן ומתאים. כמובן, כל עוד ההסכמות אינן נוגדות את תקנת הציבור או פוגעות בזכויות צד ג’ (למשל בזכויות ילדיהם הקטינים). יצוין שבהסכם ממון ניתן גם לעדכן, לשנות או לבטל את ההסדרים שנקבעו – אולם שינוי או ביטול ההסכם עצמם צריכים גם הם אישור רשמי (בדומה לאישור הסכם חדש).
הסכם שלא אושר – מה המשמעות? אם ההסכם דורש אישור (לפי החוק) ולא אושר, הוא חסר תוקף כהסכם ממון. למשל, זוג ידועים בציבור שחתמו על הסכם, ולאחר מכן נישאו מבלי לאשר את ההסכם בבית המשפט – יגלו שההסכם שקבעו אינו תקף לגבי תקופת הנישואין. במקרה כזה הם יהיו כפופים לכללי איזון המשאבים הרגילים בעת גירושין . לכן, אין לדלג על שלב האישור הפורמלי – הוא שקובע את מעמד ההסכם ומעניק לו שיניים מבחינה משפטית.
מה כולל הסכם ממון?
תוכן ההסכם גמיש ותלוי ברצון בני הזוג ובנסיבותיהם, אך ישנם מספר נושאים נפוצים שנכללים כמעט בכל הסכם ממון:
- רכוש ונכסים קודמים : פירוט הנכסים שכל צד מביא עמו מלפני הקשר (כספים, נדל”ן, רכוש אחר), והבהרה כי נכסים אלו יישארו בבעלותו הבלעדית של אותו צד גם במקרה פרידה. במקרים רבים, בני זוג רוצים לוודא שרכוש שנצבר על ידם לפני הנישואין (או שקיבלו בירושה/מתנה) לא ייכלל בחלוקה שוויונית אם יתגרשו. אכן, החוק עצמו מחריג חלק מנכסים אלו מחלוקה , אך עדיין חשוב לציין במפורש בהסכם את הבעלות עליהם כדי למנוע מחלוקות לגבי כוונת שיתוף ופירות הנכסים. למשל, אם אחד מבני הזוג נכנס לנישואין עם דירה מושכרת – ההסכם יכול לקבוע מראש למי שייכים דמי השכירות שיצטברו במהלך הנישואין (שאלה שעלולה להיות שנויה במחלוקת משפטית ללא הסכמה ברורה.
- הגדרת רכוש משותף מול רכוש נפרד: קביעה אילו נכסים עתידיים ייחשבו משותפים לשני בני הזוג, ואילו יישארו כנכסים נפרדים של כל אחד. למשל, בני זוג יכולים להסכים שכל נכס שיירכש לאחר הנישואין על שם אחד מהם בלבד – ובמימון נפרד – לא ייחשב כרכוש משותף. לחלופין, ייתכן שיחליטו שלמרות החוק שמשאיר הפרדה במהלך הנישואין, הם דווקא רואים בכל ההכנסות שלהם כמשותפות מיידית. כל זוג וההעדפות שלו – העיקר שהדברים יהיו מתואמים ומוסכמים מראש.
- חלוקת רכוש במקרה פרידה: סעיף מרכזי הוא קביעת מנגנון החלוקה בעת גירושין. ניתן להסכים על חלוקה שווה של כלל הרכוש, או על יחס אחר (למשל 60%-40% לטובת מי שהביא הון עצמי גבוה יותר לרכישת בית). יש זוגות שקובעים הפרדה כמעט מוחלטת כך שכל אחד נפרד עם מה ששלו, ויש שקובעים שילוב – למשל חשבון בנק משותף יחולק חצי-חצי, אך נכסים אחרים יישארו בבעלות מי שעל שמו הם רשומים. היתרון בקביעת מנגנון ברור הוא מניעת ויכוחים והליכי משפט יקרים בעת משבר. ההסכם יכול לפרט גם לוחות זמנים (למשל, תוך כמה זמן למכור נכס ולחלק את תמורתו) וכדומה.
- חלוקת חובות והתחייבויות: ההסכם מתייחס לא רק לנכסים אלא גם לחובות. בני זוג יכולים להסכים איך יחולקו חובות קיימים (כגון הלוואות שנטל אחד מהם לפני הקשר) וחובות עתידיים במקרה פרידה. למשל, אפשר לקבוע שחוב משכנתה על דירה משותפת יחולק שווה בשווה, אך חוב עסקי על שם אחד הצדדים יישאר באחריותו בלבד. הסדרה זו מונעת מצב של מחלוקת האם בן זוג חייב לשאת בחובות שהשני צבר לבדו.
- מזונות בן/בת זוג: בניגוד למזונות ילדים (עליהם לא ניתן לוותר מראש בשם הקטינים), בני זוג רשאים לכלול בהסכם התייחסות למזונות בן זוג במקרה פרידה. ניתן להסכים על ויתור הדדי על מזונות אישה/בעל, או לקבוע סכום ותנאים לתשלום מזונות לתקופה אחרי הגירושין. למשל, יש זוגות שקובעים שאם הנישואין מסתיימים לאחר פחות מ-5 שנים – אף צד לא יחויב במזונות לבן זוגו, אך אם הפרידה תקרה אחרי פרק זמן ארוך יותר, יתכן תשלום מזונות לתקופת הסתגלות. סעיף כזה מעניק ודאות ביחס למחויבות הכלכלית בין בני הזוג גם לאחר הפירוד, ונועד למנוע תביעות עתידיות בנושא.
- זכויות סוציאליות ופנסיוניות: חלק משמעותי מההון שצוברים במהלך החיים מגיע בצורה של חסכונות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וכד’. בהיעדר הסכמה אחרת, זכויות פנסיוניות שנצברו בתקופת הנישואין גם הן מאוזנות ומחולקות בין בני הזוג בעת גירושין. בהסכם ממון אפשר לקבוע כללים משלהם: למשל, שצד אחד שומר על הפנסיה שלו במלואה, או לחילופין – מנגנון חלוקה שונה מהברירת מחדל. ניתן גם להתייחס לפיצויי פיטורין, אופציות שהתקבלו במהלך הנישואין, זכויות סוציאליות אחרות, ולוודא שיהיה ברור כיצד יחולקו אם ייפרדו הדרכים.
- נושאים נוספים: כל עניין כספי מהותי לזוג יכול להיכלל. למשל, בעל עסק יכול לבקש סעיף המגן על העסק מפני חלוקה (או קובע פיצוי מוסכם במקום חלק בעסק). זוג שיש לו בן משפחה נכה עשוי להגדיר כיצד ימשיכו לממן את צרכיו במשותף במקרה פרידה. חשוב להדגיש כי ענייני משמורת ילדים ומזונות ילדים אינם נושא להסכם ממון – סוגיות אלו תמיד תהיינה כפופות להחלטת בית המשפט בעת גירושין, לפי טובת הילדים באותה עת, ולא ניתן לכבול זאת מראש בהסכם בין ההורים. לכן, גם אם ההורים כוללים בהסכם הממון התייחסות לענייני הילדים, בתי המשפט לא יהיו מחויבים לכך. עדיף לרכז את ההסכם בעניינים כספיים ורכושיים של בני הזוג עצמם.
כדי שהסכם ממון יהיה מקיף וברור, מקובל לערוך אותו בעזרת עו”ד המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יוודא שההסכם עומד בדרישות החוק, מגדיר כהלכה את רצון הצדדים, ולא משאיר סעיפים עמומים שעשויים לעורר מחלוקת בעתיד. כמו כן, רצוי לפרט בהסכם את הנכסים והחשבונות הרלוונטיים, כדי שלשני הצדדים תהיה תמונה גלויה ומלאה. גילוי מלא ושקיפות הם מפתח להסכם יציב – אם יתברר שאחד הצדדים הסתיר נכסים משמעותיים בזמן חתימת ההסכם, הדבר עלול לשמש עילה לתקיפת ההסכם בעתיד בשל חוסר תום לב.
למה חשוב לערוך הסכם ממון? – יתרונות ודוגמאות
מעבר לעמידה בדרישות החוק, להסכם ממון ישנם יתרונות מעשיים רבים. להלן כמה סיבות נפוצות מדוע זוגות בוחרים (ואף מומלץ להם) לחתום על הסכם ממון, עם דוגמאות מציאותיות לתועלת שבכך:
- מניעת סכסוכים עתידיים ושקט נפשי: הסכם ממון מעניק לשני בני הזוג ודאות לגבי עתידם הכלכלי, כך שהם יכולים להתמקד בחיי הזוגיות ללא חשש ממה יקרה אם הדברים ישתבשו. מגשרים ועורכי דין רבים מסכימים שההסכם למעשה מחזק את מערכת היחסים. עצם קיומו של ההסכם מצמצם דרמטית את הסיכוי למריבות משפטיות ממושכות ויקרות אם היחסים יסתיימו, כי הכללים כבר ברורים ומוסכמים מראש. במקום מאבקי גירושין קשים, הפרידה (אם תקרה) תהיה קלה יותר להסדרה, מה שחוסך לשני הצדדים לחץ נפשי והוצאות כספיות. ההסכם גם מעודד תקשורת פתוחה וכנות סביב עניינים כספיים כבר בשלבים הטובים של הקשר, וכך מסייע לבנות אמון ולמנוע הפתעות בלתי נעימות.
- שמירה על נכסים קודמים והגנה על פערים כלכליים: בני זוג רבים מגיעים לנישואין כאשר כבר יש להם רכוש, חסכונות או עסק עצמאי שצברו לפני שהכירו. הדבר נפוץ במיוחד היום, כשאנשים נוטים להתחתן בגיל מאוחר יותר לעומת העבר, לאחר שכבר צברו הון ונכסים בעצמם. ללא הסכם ממון, עלול להיווצר מצב בו נכסים שנצברו בעמל רב לפני הזוגיות יהפכו לנכס משותף שחולקים בו, בניגוד לכוונת הצד שהביא אותם. בהסכם ניתן להגן על רכוש מוקדם ולוודא שהוא נשאר של בעליו המקוריים. דוגמה טיפוסית: אישה שלה דירה מלפני הנישואין תוכל לקבוע בהסכם שהדירה – וכל ההכנסות ממנה – תישאר שלה בכל תרחיש. דוגמה נוספת: בעל עסק קטן שצמח לפני הנישואים יכול להחריג את העסק מחלוקה עתידית. כך בני הזוג נמנעים מחוסר צדק פוטנציאלי ומתחושה שמי שצבר נכסים עוד בטרם הקשר עלול “להיענש” כלכלית אם הקשר יסתיים. ההסכם מאפשר התאמה אישית של המשטר הרכושי, בהתאם לרקע הכלכלי הייחודי של בני הזוג.
- נישואים פרק ב’ והגנה על ילדים מנישואים קודמים: כאשר אחד או שני בני הזוג נישאים בשנית (או בשלישית וכד’), לרוב יש ברשותם נכסים וניסיון חיים מהקשר הקודם – וייתכן שגם ילדים מנישואים קודמים. במצבים כאלו, החשיבות של הסכם ממון גדולה במיוחד. ההורה רוצה להבטיח שזכויותיהם הכלכליות של ילדיו המוקדמים לא ייפגעו עקב הנישואים החדשים . למשל, גבר גרוש עם שני ילדים שנישא מחדש, עשוי לחשוש שאם יתגרש שוב או ילך לעולמו, חלק מהרכוש שהוא מבקש להוריש לילדיו יגיע לגרושתו החדשה במקום לילדים. באמצעות הסכם ממון ניתן לקבוע מראש שהנכסים המסוימים (בית, חסכונות וכד’) יישארו שלו בלבד וייעודיים לילדיו, ולא יחולקו במקרה של גירושין מהאשה השנייה. באופן דומה, בני זוג בפרק ב’ יכולים להתנות שכל אחד שומר על רכושו ונכסיו מלפני הנישואין לעצמו, ובכך להפיג חששות של בני משפחה וילדים. חשוב לציין שמומלץ מאוד לשלב גם כתיבת צוואה לצד הסכם הממון, כדי לכסות גם את נושא הירושה במקרה מוות (למשל, לציין שבן הזוג החדש לא יירש נכס מסוים המיועד לילדים), מאחר והסכם הממון חל כל עוד הצדדים חיים, לאחר מכן חל חוק הירושה. שילוב של הסכם ממון וצוואות יכול לתת מענה מלא הן במקרה גירושין והן במקרה פטירה, ולהבטיח הגנה מירבית על אינטרסים של ילדים מנישואים קודמים.
- מניעת סחטנות ולחצים בהליכי גירושין: ידוע שלעתים תהליכי הגירושין בישראל יכולים להיות מסובכים לא רק רגשית אלא גם משפטית. במקרה שהגירושין כפופים לבית הדין הרבני, יתכנו מקרים שבהם אחד הצדדים מעכב את מתן הגט כדי ללחוץ על בן זוגו לוותר על רכוש או תנאים כספיים. מצב זה מכונה לעיתים “סחטנות גט”. הסכם ממון המגדיר באופן ברור את חלוקת הרכוש יכול לצמצם תופעה זו. אם הרכוש כבר מוסדר ואין על מה “להתווכח”, לא יהיה תמריץ לנצל לרעה את הרצון בגט כדי לדרוש הטבות לא מוצדקות כקלף מיקוח. במילים אחרות, ההסכם מאפשר לכל צד לצאת לדרכו בלי להיות תלוי בחסדי האחר או להיכנע לדרישות בלתי סבירות תחת לחץ.
- זוגות ידועים בציבור: כפי שהוסבר לעיל, עבור זוגות שאינם נשואים רשמית, חתימה על הסכם חיים משותפים היא כמעט חיונית כדי למנוע אי בהירות. ההסכם מגן מפני מצב שבו בני זוג ייאלצו לחלוק את רכושם בניגוד לרצונם, רק בגלל פרשנות משפטית למערכת היחסים שלהם . לדוגמה, בני זוג שגרים יחד שנים ארוכות בלי להינשא – אם ייפרדו, אחד מהם עלול לטעון למחצית מהדירה של השני, בטענה שניהלו משק בית משותף והייתה כוונת שיתוף. הסכם חיים משותפים יכול להבהיר מראש שאין כוונה לשיתוף בנכס כזה, או לחלופין לקבוע פיצוי מוסכם. כך הידועים בציבור מקבלים שליטה על גורלם הכלכלי במקום להותיר זאת לפרשנות בדיעבד של בתי המשפט. הסכם לחיים משותפים הוא כלי לייצר וודאות, שקט וביטחון בזוגיות – במיוחד כשאין גיבוי של סטטוס נשוי רשמי.
בסיכומו של דבר, הסכם ממון (או הסכם לחיים משותפים), הוא אמצעי משפטי יעיל שמאפשר לזוגות לתכנן את עתידם הכלכלי במשותף, בהגינות ובשקיפות. הוא מונע הפתעות בלתי רצויות, מגן על כל אחד מהצדדים, ומצמצם מאוד את פוטנציאל הסכסוך אם יחול משבר. עריכת ההסכם אינה מעידה על חוסר אמון – להיפך, ניתן לראות בכך הבעת אמון, שכן בני הזוג מספיק בוטחים זה בזה כדי לדבר על נושאים רגישים ולהגיע להבנות הוגנות בעוד היחסים טובים. כאשר ההסכם מנוסח היטב ומאושר כדין, בני הזוג יכולים להמשיך בדרכם בביטחון, ביודעם שגם אתגרי העתיד (אם יבואו) הם כבר פתרו מבעוד מועד. הסכם ממון שנעשה כהלכה הוא בסיס איתן לזוגיות יציבה – הוא מסיר חששות ברקע, ומאפשר להתמקד בחיים המשותפים באהבה ובראש שקט.
עורך דין משפחה וירושה ידידיה (דדי) מנדל
עורך דין משפחה, ידידיה (דדי) מנדל מעניק לכם סיוע משפטי בכל תחומי דיני המשפחה. משרדינו מעניק טיפול וייצוג בבית המשפט לענייני משפחה, בתי דין רבניים ומסייע במגוון נושאים הקשורים לגירושין, הסכמי ממון, צוואות וירושות. לצד הניסיון הרב והידע המקצועי, תוכלו גם לקבל יחס אישי וליווי מלא בכל ההליכים המשפטיים.
עקבו אחרינו גם בעמוד הפייסבוק.
