| יישוב סכסוך חוק

יישוב סכסוך

יישוב סכסוך איך מבצעים הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – יישוב סכסוך טיפים ומידע בנושא. יישוב סכסוך חוק תוך הליך יישוב סכסוך עם עו”ד משפחה המתמקצע בנושא – יישוב סכסוך וכיוצא בזה

יישוב סכסוך

תקופת יישוב הסכסוך

בחודש יולי 2016, נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שעשה מהפכה בתחום של דיני משפחה.

השינוי העיקרי הוא שלא ניתן להגיש תביעות כפי שהיה פעם, מיד עם פרוץ הסכסוך.

החוק קובע שמי שרוצה להגיש תביעות חייב קודם להגיש בקשה ליישוב סכסוך. אחרי שמגישים את הבקשה (עוד מעט נסביר במה מדובר בדיוק) מתחילה תקופת “עיכוב הליכים”, בה לא ניתן להגיש תביעות, אלא רק בקשות דחופות כפי שנראה בהמשך, ורק לאחר שתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת ותיק יישוב הסכסוך נסגר, ניתן להגיש תביעות בזמנים שהחוק קבע.

בכך מבקש החוק לאזן בין זכות הגישה לערכאות, לבין האינטרס החברתי והמשפחתי בצמצום התדיינויות ויישוב סכסוך בהסכמה.

בעבר, כאשר אחד מבני הזוג היה מעוניין להתגרש, או שהצדדים היו פונים לגישור בהסכמה  או שהיו מגישים תביעות.

מטרת החוק היא להכריח את הצדדים לנסות ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות במקום הכרעה שיפוטית, וזאת בדרך של מתן הסברים מאנשי מקצוע על השפעות ההליכים המשפטיים ועל האלטרנטיבות הקיימות, ובמידת האפשר גם לסייע לצדדים להגיע להסכמות.

מדובר בחוק סוציאלי חברתי, שמטרתו לגרום לכך שסכסוכים בין בני משפחה יסתיימו בדרכי שלום.

| יישוב סכסוך חוק

הגשת הבקשה ליישוב סכסוך היא באמצעות טופס מובנה של עמוד אחד, שם רושמים את שמות הצדדים ופרטי ההתקשרות שלהם, ואם מגיש הטופס מיוצג על ידי עורך דין, מוסיפים את פרטי עורך הדין. לא ניתן לרשום טענות אחד על השני, כדי למנוע החרפת הסכסוך כבר מהתחלה.

עלות האגרה לפתיחת התיק נמוכה מאוד. עומדת כיום על כ-100 ש”ח. יישוב סכסוך טיפים

באילו מקרים יש חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך ?

דיני משפחה מזונות – החוק חל על כל עניין שבמחלוקת בין בני זוג, נשואים או שאינם נשואים, גרושים או פרודים ועל הורים וילדיהם. בדרך כלל מדובר בכל הנושאים הקשורים למערכות היחסים בין בני זוג, נישואין דיני משפחה גירושין, יחסי הממון וחלוקת הרכוש בין בני הזוג, מזונות ומדור לילדים, וגם ענייני אבהות ואמהות. לא חל בסכסוכי ירושה.

הליך יישוב סכסוך ביחידות הסיוע

יחידות הסיוע נמצאות ליד בתי המשפט לענייני משפחה וליד בתי הדין הדתיים.

ביחידות הסיוע עובדים סוציאליים מטעם משרד הרווחה, אשר עברו הכשרה כמגשרים, מטפלים, פסיכולוגים או כמתאמים הוריים.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

החוק קובע שהצדדים יגיעו ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות ללא עלות. פגישה ראשונה (מהו”ת) אסור להגיע עם עורכי דין.  מהפגישה השניה ניתן להגיע עם עורכי דין מטעם הצדדים.

בדרך כלל, אחרי הראשונה (פגישת המהו”ת), הצדדים מבינים אם הכיוון הוא להסכם או לא. אחרי הפגישה מודיעים ליחידת הסיוע אם מעוניינים להמשיך בפגישות, או לא מעוניינים, ובמקרה כזה, בית המשפט יורה על סגירת התיק של יישוב הסכסוך.

הפגישות ביחידת הסיוע הין חסויות ואסור להשתמש במה שנאמר שם בהליכים משפטיים.

אפשר גם בהסכמה לפנות לגישור פרטי, ולבקש להאריך את תקופת עיכוב ההליכים עד שמגיעים להסכם. כמובן כדאי להבחין אם צד אחד מעוניין באמת לנסות לגשר על הפערים, או שרק רוצה למשוך את ההליך ולא באמת מנהל מו”מ בתום לב.

אז איך זה עובד בפועל?

מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך במזכירות בית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, ומקבלים מסמך בו הסבר תמציתי על התהליך וגם מועד לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע.

עד אותה פגישה ראשונה שנקבעה (מדובר לעתים בתקופה של כחודשיים תלוי בעומס), הצדדים יכולים לנסות בעצמם או באמצעות עורכי הדין להגיע להסכמות ביניהם, באמצעות מו”מ ישיר או באמצעות גישור פרטי.

יישוב סכסוך טיפים

באילו מקרים אין חובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך?

המחוקק הכיר בכך שייתכן וקיימים מצבים הדורשים התערבות משפטית דחופה או זמנית והוא מתיר במקרים אלו פנייה יישרה לערכאה שיפוטית מבלי לעבור קודם כל ביחידות הסיוע ואלו הם:

בקשות לסעד זמני:

  1. לשמירת מצב קיים (בנושא קטינים או רכוש).
  2. למתן צו עיכוב יציאה מהארץ (אם קיים חשש שהצד השני לא יחזור).
  3. למתן צו עיקול על כספים או נכסים (מחשש של הברחת נכסים).

רשימה זו אינה רשימה סגורה ויכולים להיות סעדים נוספים שיחסו תחת ההגדרה של “שמירה על מצב קיים”, למשל: הברחת רכוש ועוד.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

בקשות לסעד דחוף: בתוקף בתקופת הקפאת ההליכים ול- 15 ימים נוספים. במקרים הבאים:

  1. אישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים.
  2. הנפקת דרכון ואישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם.
  3. בעניין מזונות קטינים או בעניין הבטחת קשר (זמני שהות) של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
  4. לצורך הגשת תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכל ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

זו היא רשימה סגורה של מקרים דחופים ובמסגרת הבקשה, יש צורך לפרט מדוע נסיבות המקרה הן דחופות.

יישוב סכסוך חוק

הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה: יישוב סכסוך חוק – הליך יישוב סכסוך מתי להגיש? חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך למעט במקרים המפורטים בסעיף 1, 2 ו- 4 לעיל ובמקרה של בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ של קטין שגם אותה אפשר להגיש ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

מקרה נוסף בו החוק אינו מגביל צד להגיש תביעה, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפה תקופת עיכוב ההליכים.

כמו כן, החוק גם אינו חל במקרים בהם הפנייה לבית המשפט היא לקבלת סעד לפי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ”א 1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב ,2001. ואינו חל בהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי (לדוגמה תיקי אפוטרופוס או סכסוכי ירושה).

האם יש חובה להגיש את הבקשה הדחופה לאותה ערכאה שנפתחה הבקשה ליישוב סכסוך?

התשובה היא שלילית, אין חובה להגיש סעד זמני לאותה ערכאה בו נפתחה הבקשה ליישוב הסכסוך, וניתן להגיש לערכאה אחרת ובלבד שיש לה סמכות מקומית ועניינית לדון בבקשה.

 

צו סעד זמני שניתן, לדוגמה צו עיקול, צו מניעה, צו לאיסור דיספוזיציה, ימשיך להיות תקף עד למתן החלטה אחרת באותו נושא, על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתובענה העיקרית.

הסיבה לכך שהצו יהיה תקף הוא שמדובר בסעדים ששומרים על המצב הקיים, ונועדו למנוע נזק לצד השני, ולא סעדים שיוצרים מציאות חדשה.

תקופת עיכוב ההליכים

החוק אוסר על הגשת תובענות לתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

במידת הצורך, רשאית יחידות הסיוע להאריך תקופה זו בעוד 15 ימים בתיאום ובהסכמת בני הזוג.

בתום פגישת המהו”ת הראשונה יחידת הסיוע תמליץ לצדדים על הדרך ליישוב הסכסוך ביניהם ועומדים לצדדים 10 ימים כדי לתת תשובתם האם הם מעוניינים להמשיך בהליך חליפי ליישוב הסכסוך.

בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמות, למגיש הבקשה ליישוב סכסוך זכות לבחור לאיזו ערכאה שיפוטית (בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי) להגיש תביעה. בתקופה זו, הצד השני מנוע מלהגיש תביעה מטעמו.

“תקופת החיים” המקסימאלית של הליך יישוב הסכסוך, בהעדר הסכמת הצדדים בכתב להאריך  תקופה זו – היא 60 יום.

הליך יישוב סכסוך

הכיצד תקופת זמן מינימלית בת 60 ימים?

יישוב סכסוך חוק – הליך יישוב סכסוך לפי הוראת סעיף 3(ה) לחוק, התקופה בת 45 הימים נספרת החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

מעבר לתקופה זאת, ממשיך ונוקב סעיף 3(ה) לחוק, תקופת זמן נוספת לאיסור הגשת תובענה בענין הנוגע לסכסוך משפחתי – וכן ב-15 הימים שלאחר תום תקופת יישוב הסכסוך.

כלומר, בכל מקרה סופרים 15 ימים מסוף 45 הימים לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אפילו אם הליך ישוב הסכסוך הסתיים בתוך 45 הימים הראשונים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. לא מונים את 15 הימים מיום מתן ההחלטה לסגירת התיק, אלא אחרי תום תקופת עיכוב ההליכים.

ההחלטה הסוגרת את תיק ישוב הסכסוך לא מהווה קיצור תקופת עיכוב ההליכים, וצריך לבקש קיצור במפורש מבית המשפט, או במקרה ובית משפט קובע מיוזמתו ובמפורש בהחלטה הסוגרת את תיק ישוב הסכסוך על קיצור תקופת עיכוב ההליכים.

הליך יישוב סכסוך

יישוב סכסוך – הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה מגיש הבקשה ליישוב סכסוך שמורה הזכות לבחור לאן מגיש את התביעה ומה תהיה תכולתה, לאחר תום עיכוב ההליכים, במידה ולא יסתיים הסכסוך בהסכם. במובן הזה, מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לא השתנה.

אם עברו אותם 15 ימים שבהם מגיש הבקשה רשאי להגיש תביעות מטעמו והוא לא הגיש, הצד השני יכול להגיש את התביעות מטעמו.

באילו מקרים ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים?

במקרים מסוימים המחוקק מאפשר לקצר תקופת עיכוב ההליכים

אלו הם המקרים:

(1)   לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;

(2)   לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;

(3)   לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפו התקופות המנויות בסעיף 3(ה) לחוק, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה;

(4)   בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

(5)   לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו”ת;

(6)   לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;

(6א) לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים;

(7)   לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7ג(5) לחוק עבודת נשים, התשי”ד-1954;

(8)   לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;

(9)   לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;

(10)  במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

באותם מקרים בהם מוגשת בקשה ליישוב סכסוך יחד עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים.

באילו מקרים ניתן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים?

המחוקק גם התיר בידי הערכאה השיפוטית את שיקול הדעת להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, במקרים בהם לא מוצו ההליכים ליישוב הסכסוך בדרכים חליפיות מסיבות שונות.

אלו הם המקרים:

(1)   הצד השני גרם לביטול פגישות מהו”ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;

(2) נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו”ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;

(3)   מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו”ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

  • אם הצדדים הצליחו להגיע להסכם – מגישים את ההסכם לבימ”ש / ביה”ד לאישור ההסכם.
  • מתקיים דיון אישור ההסכם במעמד הצדדים / ב”כ.
  • אם הצדדים לא הגיעו להסכמות – סיום עיכוב ההליכים, סגירת התיק והגשת תביעות.

אין נתונים מדויקים על כמות תיקי הגירושין הנפתחים כל שנה.

ישנם נתונים לפיהם חלה ירידה של לפחות %50 בהליכים המשפטיים.

זאת אומרת שכמחצית מהילדים שהוריהם התגרשו, עברו חוויה אחרת לחלוטין מאותם ילדים של מתגרשים המנהלים הליכים משפטיים.

ילדים להורים שהצליחו להגיע להסכם בדרכי שלום יגדלו באווירה חיובית יותר.

ביקורת – יש הטוענים שהרבה מאלו שהגיעו להסכם מהיר בגלל ההליך הזה, עוד יחזרו לבתי המשפט בבקשות לביטול ההסכם, מסיבות שונות, לדוגמא, “לא הייתי מיוצג”, “לא ידעתי על מה אני חותם”, “הצד השני עשק אותי” ועוד.

חשוב לזכור:

  1. בכל שלב שהוא של ההליך – אם מופעל עליכם לחץ מצד אחד הנוכחים, זה צריך להדליק נורה אדומה (להזכיר – מדובר בשיח של הסכמות). לחץ שכזה מחייב בדיקה יסודית.
  2. לא לחתום על הסכמים שאתם לא שלמים איתם! לא לקבל את הדברים שמוצגים לכם “כתורה מסיני”. לא תמיד אנשי מקצוע מציגים לכם את כל התמונה, אם מחוסר ידע ואם מדעות אישיות שלהם. הרבה יותר קשה לשנות הסכמים שכאלה אחרי שיש פסק דין שמאשר את ההסכם.
  3. מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום. אנחנו רואים הרבה מקרים חוזרים של אנשים שחתמו על הסכם ללא התייעצות ומבקשים לבטל את ההסכם. ביטול הסכם הוא דבר מאוד קשה, וכמעט ולא ניתן לביצוע, לכן צריך מאוד להיזהר ולהתייעץ עם עורך דין מתחום דיני המשפחה.

יישוב סכסוך | הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה | יישוב סכסוך טיפים | יישוב סכסוך חוק | הליך יישוב סכסוך

עורך דין לענייני גירושין ידידיה מנדל

לא פחות חשוב מהניסיון המשפטי והפרקטי, הוא היחס האישי. חשוב לי מאוד שהלקוח יהיה מעורב בהליך מתחילתו ועד סופו. אני מאמין שהלקוח חייב לדעת מה עומד מולו ולאיזה מצבים עלולים להיתקל ואיך להגיע לפתרונות מעשיים ולא פתרונות מתלהמים שגויים.

עו"ד ידידיה מנדל
צור קשר מהיר
נירית אקרמן

דדי ליווה אותי כעו"ד במשך כמה שנים בתיק משפחתי, תמיד היה סבלני וסובלני כלפי והכיר את התיק לעומקו עד הפרטים הקטנים ביותר. דדי הינו בעל חשיבה מעמיקה, הוא הבין את רגשותיי, הקשיב, ובאמת רצה לעזור מכל הלב. דדי מעדכן מיד בכל פרט חדש ועובד בשקיפות מלאה. בנוסף, הוא אדם ישר וטוב לב ויודע היטב להילחם על זכויות הלקוח. אם יש סטיגמה על עורכי דין שרוצים רק כסף – אצל דדי זה לא כך, הוא באמת רוצה לעזור, קודם כל הלקוח בראש מעייניו, ודדי נותן תמיד יחס אישי לכל לקוח, הוא תמיד הקשיב לדברי בקשב רב, גם אם השיחה ארכה זמן רב, וידע להציע פתרונות ודרכים לעזור. אני מאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו.

רמי בגימוב

איכות, מהירות תגובה, מקצועיות, ערך יש חניה ,שירות ויחס מעולים. מקצועי מאוד

דניאל ליפשיץ

פגשתי את עורך דין דדי מנדל עבור ייעוץ משפטי והכנת הסכם משמורת על ילדתי עם גרושתי. העבודה שדדי עשה במשך מעל חצי שנה הייתה מעוררת כבוד. לא רק שדדי עשה את הכי טוב שאפשר עבורי כלקוח, אלא קודם כל עבור ילדתי וגם יצר הסכם הוגן שהסתיים בחתימה בבית המשפט עבור גרושתי. לא נכנס למלחמה מיותרת ועם זאת היה מוכן בכל רגע אם יש צורך בכך. דדי שמר על כך שהדברים לא יתפרקו ולא יווצרו עוד מתחים שאין בהם צורך. ממליץ בחום, דדי מקצוען אמיתי ובהחלט איש שמסתכל באופן רחב על הסיטואציות.

גירושין בהסכמה

גירושין בהסכמה

הליך של גירושין בהסכמה הוא בעצם הליך, על פי רוב מקוצר, שבו מגיעים שני בני הזוג להסכמה על תנאי הגירושין, מנסחים הסכם גירושין חלוקת רכוש,

הסדרי ראיה מקובלים

הסדרי ראיה מקובלים

במסגרת הליך הגירושין ישנם גם הסדרי שהות ו הסדרי ראיה מקובלים. ילדים להורים גרושים אינם אמורים לשלם את המחיר של פירוק הנישואין והם זקוקים לשני

כמה עולה לערוך צוואה

עורך דין צוואות וירושות תל אביב

מה עושה עורך דין צוואות וירושות תל אביב, כמה עולה לערוך צוואה והאם עו“ד צוואות מתעסק אך ורק בעריכת צוואה?  עורך דין לענייני ירושה בתל

עורך דין אפוטרופסות בחולון

ייפוי כוח מתמשך מה זה

לפעמיים משתמשים במושג אפוטרופוס מתמשך, אך חשוב להסביר ייפוי כוח מתמשך מה זה, למה צריך את זה, ולמה חשוב עורך דין אפוטרופסות.  כאשר אנו בריאים

אפוטרופוס

למה צריך ייפוי כוח מתמשך

השאלה היא אינה למה צריך ייפוי כוח מתמשך, אלא מי צריך. עלינו לקחת בחשבון כי אנו, או יקרינו, עלולים להגיע למצב בו הם אינם כשירים

חלוקת ירושה בין אחים

סכסוכי ירושה בין אחים

סכסוכי ירושה בין אחים סכסוך ירושה בין אחים יכול להתרחש בכל משפחה. הסיבות לסכסוכי ירושה הן במהותן תחושות של אי צדק לגבי חלוקת ירושה בין

Call Now Button