צוואה בפני רשות

צוואה בפני רשות – סעיף 22 לחוק הירושה

צוואה בפני רשות – סעיף 22 לחוק הירושה

סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע כדלקמן:

22. צוואה בפני רשות

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית-משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית-משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית-דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית-המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית-הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית-המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לענייני ירושה.

(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

(ז) לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.”

תנאי בסיסי לצוואה בפני רשות, הוא כי דברי המצווה יעשו בפני רשות וללא תנאי זה – אין זו צוואה.

המעמד של דברי המצווה בפני רשות מדגיש את רצינות ההחלטה ואת גמירות הדעת של המצווה בעשיית צוואה.

צוואה בפני רשות תעשה בעל פה על ידי המצווה בעצמו בפני רשות, או בהגשת הצוואה בכתב לרשות על ידי המצווה בעצמו.

נוטריון כשופט

בהתאם לסעיף 22(ז) לחוק הירושה דין נוטריון כדין שופט.

תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים קובע:

“לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שישמר בידי הנוטריון”.

בטרם עשיית צוואה למצווה המאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, על הנוטריון מוטלת החובה לקבל לידיו תעודה רפואית שהוצאה ביום עשיית הפעולה, בדבר מצבו של המצווה.

ככל ולא תצורף תעודה רפואית בעת עשיית הצוואה, הדבר יהווה פגם בצוואה בפני רשות.

תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים מחייבת את הנוטריון לקבל את התעודה לפני עשיית הצוואה ולא לאחר ביצוע הפעולה.

גם כאשר המצווה מאושפז בבית החולים, ואולם לשם עשיית הצוואה יצא מבית החולים למשרד הנוטריון והצוואה לא נערכה בבית החולים עצמו, ולאחריה המצווה חזר לבית החולים, גם אז יש צורך בצירוף תעודה רפואית עובר לעשיית הצוואה.

בהתאם לתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, הדרישה היא שהתעודה הרפואית הוצאה ביום עשיית הפעולה, קרי ביום עשיית הצוואה.

מטרתה של תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, התשל”ז-1977 לברר את יסוד גמירות הדעת של המצווה, ולהבטיח את חופש רצונו. מטרה זו מחייבת לתת פרשנות מרחיבה למונח “מאושפז בבית חולים” (ת”ע (נצ’) 14508-09-13 ע’ ס’ נ’ ד’ ע’, תק-מש 2016(1), 403 (2016).

באשר למונח “מרותק למיטתו” בתי המשפט הרחיבו מושג זה וכללו גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו, ואף במקרים כאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה (ראה לדוג’ ת”ע 3982/03 עטיה נ’ ניסני ואח’).

בפס”ד ת”ע 55650-05-13 ר’ נ’ י’ ואח’, ביהמ”ש קבע שאת המילים “מרותק למיטתו”, המופיעות בתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, אין לפרש בפירוש המילולי והמצומצם.

אין הכוונה שרק אדם שאינו יכול לשבת או ללכת יוגדר כמי שמרותק למיטתו, אלא גם אדם שאינו יכול להתהלך ללא עזרה אף בביתו, וכן לגבי מי שאינו יכול לצאת מביתו למשרד עורך הדין לצורך עריכת צוואה, משום שהוא זקוק לעזרה בהליכה ומתקשה בירידת מדרגות.

בית-המשפט בעניין ר’ נ’ לעיל הסתמך בין היתר על פסק-הדין שניתן ב- ת”ע (ב”ש) 1390/04 פלונית נ’ פלוני, בו נקבע:

“באשר למונח ‘רותק למיטתו’ הרחיבה הפסיקה מושג זה וכללה גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו ולפיכך אף במקרים כאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה.” ראה גם ת”ע 1120/08 ק’ ט’ נ’ פ’ ז’; ת”ע (מרכז) 18025-06-09 עזבון המנוח סמי קופל נ’ עו”ד גרבי הילה.

 

עורך דין לענייני גירושין ידידיה מנדל

לא פחות חשוב מהניסיון המשפטי והפרקטי, הוא היחס האישי. חשוב לי מאוד שהלקוח יהיה מעורב בהליך מתחילתו ועד סופו. אני מאמין שהלקוח חייב לדעת מה עומד מולו ולאיזה מצבים עלולים להיתקל ואיך להגיע לפתרונות מעשיים ולא פתרונות מתלהמים שגויים.

עו"ד ידידיה מנדל
צור קשר מהיר
נירית אקרמן

דדי ליווה אותי כעו"ד במשך כמה שנים בתיק משפחתי, תמיד היה סבלני וסובלני כלפי והכיר את התיק לעומקו עד הפרטים הקטנים ביותר. דדי הינו בעל חשיבה מעמיקה, הוא הבין את רגשותיי, הקשיב, ובאמת רצה לעזור מכל הלב. דדי מעדכן מיד בכל פרט חדש ועובד בשקיפות מלאה. בנוסף, הוא אדם ישר וטוב לב ויודע היטב להילחם על זכויות הלקוח. אם יש סטיגמה על עורכי דין שרוצים רק כסף – אצל דדי זה לא כך, הוא באמת רוצה לעזור, קודם כל הלקוח בראש מעייניו, ודדי נותן תמיד יחס אישי לכל לקוח, הוא תמיד הקשיב לדברי בקשב רב, גם אם השיחה ארכה זמן רב, וידע להציע פתרונות ודרכים לעזור. אני מאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו.

רמי בגימוב

איכות, מהירות תגובה, מקצועיות, ערך יש חניה ,שירות ויחס מעולים. מקצועי מאוד

דניאל ליפשיץ

פגשתי את עורך דין דדי מנדל עבור ייעוץ משפטי והכנת הסכם משמורת על ילדתי עם גרושתי. העבודה שדדי עשה במשך מעל חצי שנה הייתה מעוררת כבוד. לא רק שדדי עשה את הכי טוב שאפשר עבורי כלקוח, אלא קודם כל עבור ילדתי וגם יצר הסכם הוגן שהסתיים בחתימה בבית המשפט עבור גרושתי. לא נכנס למלחמה מיותרת ועם זאת היה מוכן בכל רגע אם יש צורך בכך. דדי שמר על כך שהדברים לא יתפרקו ולא יווצרו עוד מתחים שאין בהם צורך. ממליץ בחום, דדי מקצוען אמיתי ובהחלט איש שמסתכל באופן רחב על הסיטואציות.

הסכם ממון

למה כדאי להכין הסכם ממון

הסכם ממון נועד להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני זוג נשוי עם סיום נישואיהם. נכון להיום, ממליצים הגורמים המוסמכים להיעזר בשירותי עורך דין לענייני משפחה

איך להתמודד עם ניכור הורי

ניכור הורי היא תופעה המתארת מצב בו ילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, כתוצאה מהסתה כנגדו, המצב לרוב בא לידי ביטוי משפטי על רקע

עורך דין גירושין מחיר

עורך דין גירושין מחיר

במאמר הבא תקראו איך לבחור עורך דין גירושין הכי טוב בארץ ומצד שני עורך דין גירושין מחיר טוב. הטיפים שאנו מביאים במאמר תקפים הן לגבי

ייפוי כוח מתמשך שכר טרחה

ייפוי כוח מתמשך שכר טרחה

ייפוי כוח מתמשך שכר טרחה נקבעת לפי המלצה של לשכת עורכי הדין. ייפוי כוח מתמשך בבנק ובכלל עורכים בפני עורך דין מוסמך, במאמר הבא תראו

| יישוב סכסוך חוק

יישוב סכסוך

יישוב סכסוך איך מבצעים הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – יישוב סכסוך טיפים ומידע בנושא. יישוב סכסוך חוק תוך הליך יישוב סכסוך עם עו”ד משפחה

Call Now Button