צוואה בעל פה

צוואה בעל פה (שכיב מרע) – סעיף 23 לחוק הירושה

צוואה בעל פה (שכיב מרע) – סעיף 23 לחוק הירושה

סעיף 23 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע:

23. צוואה בעל-פה

(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על-ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.”

“שכיב מרע” הוא אדם החולה אנוש והנוטה למות.

צוואה בעל פה שונה במהותה משלוש הצורות האחרות בכך שהיא אינה נעשית על ידי המצווה בכתב, הוא אינו רואה את נוסח הצוואה הכתוב וגם אינו חותם עליו.

צוואה בעל פה, נלמדת מעדותם של מי ששמעו והבינו את רצון המצווה.

בנסיבות אלה קיים חשש שהעדים לא הבינו או שלא מעבירים בדרך מדוייקת את רצון המצווה. מסיבה זו, החוק קובע פרמטרים, שקיומם תנאי לתוקפה של צוואה.

נטל ההוכחה הוא על המבקש לקיים צוואה זו, בניגוד לצוואות האחרות שקיים חזקת קיום והנטל לבטל הצוואה הוא על המבקש לבטל אותה.

נקבע שעל בית המשפט להיזהר משנה זהירות ולבחון היטב אם אכן ניתן לסמוך על העדים המעידים על צוואה שנעשתה בעל-פה (ע”א 138/64 דורה פלדמן (שוורץ) נ’ לילי טריפמן, פ”ד כ(2), 419, 420 (1966); ע”א 9200/99 יהודית חנוכה נ’ בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד נו(3), 801 (2002); ת”ע (נצ’) 1880/05 המנוח ר’ ה’ ז”ל נ’ צ’ צ, תק-מש 2008(3), 35, 37 (2008(

סעיף 23(א) לחוק הירושה קובע שתי חלופות: האחת, שכיב מרע. השניה, מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

בפסיקות בתי המשפט נקבע כי נדרש גם מרכיב אובייקטיבי וגם מרכיב סובייקטיבי:

המרכיב האובייקטיבי – קיימת סכנת חיים ממשית לאדם. בהתאם לתנאי זה מכלול הנסיבות מצביעות על כך שהמנוח לכאורה עמד מול פני המוות.

המרכיב הסובייקטיבי – למצווה הייתה תחושה וראה עצמו מול פני המוות. לדוגמא, אדם שחש שעומד לעבור התקף לב או למשל חייל הנמצא במערכה קשה.

(ע”א 516/73 אומר נ’ קוגוט, פ”ד כט(1), 107 (1974); ע”א 120/84 גולדברג נ’ אסיאו, פ”ד לט(4), 716 (1985).

התנאים לצוואה זו:

תנאי ראשון – שהמצווה יהיה ב”שכיב מרע”, וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

תנאי שני – הציווי בעל פה יהיה בפני שני עדים.

תנאי שלישי – על העדים לשמוע את לשונו של המצווה.

תנאי רביעי – דברי המצווה והנסיבות לעשיית הצוואה יירשמו בזכרון-דברים. אם העדים לא היו מודעים לדרישה להעלות את הדברים על הכתב, יהיה בכך פגם ע”פ סעיף 23(ב) לחוק הירושה.

תנאי חמישי – זכרון הדברים ייחתם בידי שני עדים וככל האפשר בסמוך לאירוע.

תנאי שישי –  זכרון הדברים הרשום והחתום ע”י העדים, יופקד אצל הרשם לענייני ירושה.

תנאי שביעי –  רישום, חתימה והפקדה כאמור יעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

לא פחות חשוב מהניסיון המשפטי והפרקטי, הוא היחס האישי. חשוב לי מאוד שהלקוח יהיה מעורב בהליך מתחילתו ועד סופו. אני מאמין שהלקוח חייב לדעת מה עומד מולו ולאיזה מצבים עלולים להיתקל ואיך להגיע לפתרונות מעשיים ולא פתרונות מתלהמים שגויים.

עו"ד ידידיה מנדל
נירית אקרמן

דדי ליווה אותי כעו"ד במשך כמה שנים בתיק משפחתי, תמיד היה סבלני וסובלני כלפי והכיר את התיק לעומקו עד הפרטים הקטנים ביותר. דדי הינו בעל חשיבה מעמיקה, הוא הבין את רגשותיי, הקשיב, ובאמת רצה לעזור מכל הלב. דדי מעדכן מיד בכל פרט חדש ועובד בשקיפות מלאה. בנוסף, הוא אדם ישר וטוב לב ויודע היטב להילחם על זכויות הלקוח. אם יש סטיגמה על עורכי דין שרוצים רק כסף – אצל דדי זה לא כך, הוא באמת רוצה לעזור, קודם כל הלקוח בראש מעייניו, ודדי נותן תמיד יחס אישי לכל לקוח, הוא תמיד הקשיב לדברי בקשב רב, גם אם השיחה ארכה זמן רב, וידע להציע פתרונות ודרכים לעזור. אני מאחלת לו הצלחה רבה בהמשך דרכו.

רמי בגימוב

איכות, מהירות תגובה, מקצועיות, ערך יש חניה ,שירות ויחס מעולים. מקצועי מאוד

דניאל ליפשיץ

פגשתי את עורך דין דדי מנדל עבור ייעוץ משפטי והכנת הסכם משמורת על ילדתי עם גרושתי. העבודה שדדי עשה במשך מעל חצי שנה הייתה מעוררת כבוד. לא רק שדדי עשה את הכי טוב שאפשר עבורי כלקוח, אלא קודם כל עבור ילדתי וגם יצר הסכם הוגן שהסתיים בחתימה בבית המשפט עבור גרושתי. לא נכנס למלחמה מיותרת ועם זאת היה מוכן בכל רגע אם יש צורך בכך. דדי שמר על כך שהדברים לא יתפרקו ולא יווצרו עוד מתחים שאין בהם צורך. ממליץ בחום, דדי מקצוען אמיתי ובהחלט איש שמסתכל באופן רחב על הסיטואציות.