דיני ירושה

ירושה על פי צוואה

צוואה הינו המסמך הכי חשוב שאדם משאיר ליורשיו בטרם פטירתו. הצוואה מורה איך לחלק את הרכוש שלנו ובאילו תנאים (ככל שישנם).

החשיבות הגדולה לעריכת צוואה קיימת לכל בני האדם וישנה חובה מוסרית ואנושית לכל אדם לערוך צוואה.

עריכת צוואה אינה מוגבלת בגיל האדם. כל בוגר מעל גיל 18 רשאי לערוך צוואה ולהפקידה אצל רשם הירושות.

מאחר ואנו עלולים לשנות את ההחלטות שלנו מפעם לפעם, כדאי לדעת כי ניתן להחליף ולתקן את הצוואה שלנו בכל פעם שנחפוץ, עד לעת פטירה.

המחוקק קבע ארבע צורות צוואה שונות שיכול ויהיו כשרות וחוקיות: צוואה בכתב-יד; צוואה בעדים; צוואה בפני רשות; צוואה בעל-פה (או צוואת שכיב מרע).

ההבדלים בין סוגי הצוואות יכולות להיות מהותיות וקריטיות. בית המשפט בבואו לאשר כי הציוויים הנאמרים בצוואה אמתיים ומשקפים את רצון המצווה, בודק אם הצוואה נעשתה בהתאם לאחד מ 4 הצורות הקבועות בחוק, על מנת לאשר את הצוואה ולהחילם על היורשים.

צוואה בכתב יד – הדרישה כי כל הצוואה תירשם בכתב ידו של המצווה (לא באותיות דפוס), ויכלול תאריך וחתימה – גם בכתב היד של המצווה.

צוואה בעדים –  בסוג זה של צוואה, אין דרישה שכל הצוואה תהיה בכתב ידו של המצווה, אולם נדרשים 2 עדים שיראו באותו מעמד, את המצווה מצהיר וחותם בפניהם על הצוואה – שזהו צוואתו והעדים נדרשים אף הם לחתום על הצוואה ולאשר כי המצווה הצהיר וחתם בפניהם.

צוואה בפני רשות – הדרישה כי המצווה יאמר בעל פה את צוואתו בפני רשות או שיגיש את הצוואה בעצמו לרשות (אין דרישה של כתב יד או חתימה על הצוואה). רשות = שופט (גם נוטריון), רשם של בית-משפט או רשם לענייני ירושה, חבר של בית-דין דתי. (כמשמעותו בסעיף 155 לחוק הירושה).

צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע) – 2 דרישות לחוקיות הצוואה: 1. שכיב מרע או לחילופין אדם מול פני המוות – הדרישות החלופיות לצוואה מהסוג הזה הינם: או שמדובר בחולה תשוש שאינו יכול לקום ממיטתו מרוב חולשה וחולי ולחילופין, מי שרואה עצמו, בנסיבות מסוימות מוצדקות, אל מול פני המוות. 2. שני עדים.

עשיית צוואה בפני נוטריון:  כשהמצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, הנוטריון מחויב לקבל תעודה רפואית ולברר את כשרותו המשפטית לפני עשיית הצוואה וכן, שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה.