רכוש ואיזון משאבים

תביעות רכוש ופירוק שיתוף בין בני הזוג הינם בדרך כלל נושאים כאובים לא רק על בני הזוג עצמם, אלא גם על המשפחה המורחבת (בדרך כלל ההורים), אשר בהרבה מהמקרים סייעו לבני זוג בתחילת דרכם בקניית דירה וחפצים יקרי ערך אחרים, וכעת "המלחמה" נסובה סביב הטענות של כל צד, כי הוריו אשר הביא את הנכס ו/או את הכספים לקניית הנכס ומשכך, על הנכס להישאר בחזקתו.

רבים פסקי הדין וכך גם החוק אשר קובעים הוראות בעניין זה וכדאי להיות מאוד זהיר, גם במעשים, בטרם הגשת תביעה או הגנה וגם בכתיבת טענות משפטיות לא נכונות ו/או ניהול תיק בצורה לא נכונה, אשר עלול ליצור פסק דין בעייתי מבחינת בעל הדין.

איזון משאבים עקב גירושין או מוות

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, קובע כי במקרה בו בני הזוג לא ערכו הסכם ממון או הסכם גירושין, או שערכו וההסכם לא אושר ע"י בית המשפט, רשם הנישואין או נוטריון, יראו את בני הזוג כמי שמסכימים להסדר איזון המשאבים כקבוע בחוק, הקובע בעיקרו, כי במקרה של פקיעת נישואין או מוות, כלל הנכסים של בני הזוג, יחולקו בשווה בין בני הזוג, ובמקרה של מוות – בין בן הזוג החי ויורשיו של בן הזוג שנפטר. ("כלל הנכסים" = למעט כאלו הקבועים בחוק ושנקבעו בפסיקה)

איזון משאבים לפני גירושין

חוק יחסי ממון, מאפשר לבני זוג החיים בנפרד ועדיין לא התגרשו, לחלק את רכושם ביניהם, בתנאים מסוימים, למרות שעדיין לא התגרשו. יצוין, כי החוק עצמו גמיש מאוד בתנאים ומאפשר לבית המשפט לחרוג מהכללים שקבע.

"נכסי מלוג" – נכסים שהאישה קיבלה בירושה או לפני הנישואין מהוריה, ואשר נשארים אצל האישה ואינם מתחלקים במסגרת תביעת פירוק שיתוף בין בני הזוג, למעט "הפירות" שנבעו מאותם נכסים. למשל: דמי שכירות.