מזונות ילדים

בניגוד לתביעת מזונותיה של האישה, אשר נקבעים לפי מעמדה ולפי כבודה, תביעה למזונות ילדים, מחולקים ככלל, בעיקר לשניים: מזונות הכרחיים (מינימליים) ומזונות מדין צדקה.

"מזונות הכרחיים" – בדרך כלל כוללים שכר דירה/משכנתא בגובה בהתאם למספר הילדים, מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך ותחבורה, טיטולים, הוצאות רפואיות, החזקת דירה- מים חשמל, גז, ארנונה, טלפון, וועד בית,  ובמקרים מסוימים גם דמי טיפול. עבור ההורה המשמורן.

"מזונות מדין צדקה" – צעצועים, חופשות, חגיגת בר/בת-מצווה, משחקי מחשב, נסיעות לחו"ל, מסעדות, חוגים, חיסכון לילד, דמי כיס, קאנטרי קלאב, טלפון נייד, ספרי קריאה, עיתונים, תנועות נוער.

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

החוק קובע כי  הורה חייב לשאת במזונות  ילדיו הקטנים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו.

במקרה בו אין להורה חובה על פי הדין האישי לשלם מזונות או שלא חל דין אישי מוכר, הוא יחויב במזונות בהתאם להוראות החוק ולא לפי דין אישי.

על פי הדין האישי היהודי (כאשר שני ההורים יהודים) חיוב האב במזונות ילדיו הקטינים, נחלקים בהתאם לגיל הקטין:

גיל        החובה

0-6       "קטיני קטינים"  – יש לאב חובה אבסולוטית במזונות ילדיו לצורכיהם הבסיסיים כגון: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות הבית והוצאות רפואיות (גם אם הוא חסר אמצעים). מעבר לצרכים בסיסיים אלו, לשני ההורים ישנה חובה "מדין צדקה" כלפי ילדיהם, הכל בהתאם ליכולתם הכלכלית או פוטנציאל ההשתכרות. 

6-15     חובתו של האב הינה לצרכים ההכרחיים של הילד מתקנות חכמים (תקנת אושא), מתקנות של הרבנות הראשית ומכוח פרשנות הדין העברי בפסיקות של בית המשפט העליון. אולם מדין צדקה ישנה חובה על שני ההורים במזונות מעבר לצרכים המינימליים של הילד, הכול בהתאם ליכולתם הכלכלית של שני ההורים, פוטנציאל השתכרותם ובהתאם לצרכיו של הילד ובתנאי שאינו יכול להתפרנס בכוחות עצמו.

15-18   חיוב מדין צדקה בלבד, של שני ההורים באופן שוויוני, בהתאם ליכולתם הכלכלית של כל אחד מהם צורכיהם של הילדים ("כדי מחסורם").

"פסיקת המזונות נעשית על דרך האיזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות."   (א' פרוקצ'יה ב-ע"מ 2433/04)

ילד בשירות צבאי או שירות לאומי

בית המשפט או בית הדין רשאים לקבוע (או בהסכמה מראש של ההורים) כי ההורים יספקו לילדים "בכדי מחסורם" בלבד, בגובה של 1/3 מצרכי הילדים בתקופה זו (שכן הצבא מספק להם את 2/3 הנותרים (ביגוד, מזון, תחבורה וכו').

מזונות ילדים בהסכם גירושין

חשוב להדגיש בהסכם הגירושין, גם את עניין מזונות הילדים, גובהו והתקופה שלאחר גיל 18, התקופה של סיום הלימודים או תקופת הצבא, לפי העניין, גם אם ולמרות שבזמן חתימה על ההסכם הילדים לעתים מאוד קטנים (ראייה לטווח ארוך).

יצוין ויודגש, כי הילדים יכולים תמיד לתבוע את אביהם (באמצעות אימם) במזונות, גם אם ההורים הגיעו להסכמה ביניהם, במסגרת הסכם גירושין,  על גובה ועל תקופת המזונות.

סכום מינימום במזונות ילדים

נקבע בפסיקה, כי הסכום המינימלי לתשלום מזונות ילד (ללא צורך בהוכחה), הינו 1,150 ₪ לחודש (כיום פוסקים כ-1,250-1,300), לכל ילד – לא כולל מדור (30%-40%-50% מגובה השכירות- תלוי כמה ילדים יש), שכר לימוד ודמי טיפול.

תביעה להגדלה/הקטנת מזונות

כאשר מגישים תביעה למזונות ילדים, בית המשפט לוקח בחשבון את כל ההכנסות וההוצאות הרלוונטיות של בני הזוג בבואו לקבוע על מי להוציא וכמה, ולכן, בעל דין שקיבל פסק דין למזונות (שלא מכוח הסכם בין הצדדים) הטוען להפחתה או להגדלת דמי המזונות, צריך להצביע על נסיבות חדשות שנתגלו, או להראות שינוי מהותי במצב הקיים שלו ו/או של בן/בת הזוג, מעת מתן פסק הדין, המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.