הסכם ממון

הסכם ממון הינו הסכם בכתב בין בני זוג, אשר נישאו או עומדים להינשא ומעוניינים להסדיר את יחסיהם הממוניים והרכושיים לעת מוות, או גירושין. זהו הסכם הצופה פני עתיד.

הסכם לקראת גירושין, אשר מכיל בתוכו  את סוגיית הגירושין, לרבות משמורת והסדרי ראיה, מזונות ועניינים רכושיים – הינו הסכם ממון כהגדרתו בסעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

על מנת שהסכם ממון יהיה תקף, יש צורך להגישו לאישור בית המשפט/בית הדין הדתי, ואם יאושר, ניתן להסתמך עליו כפסק דין לכל דבר ועניין.

יודגש כי בית המשפט/בית הדין רשאי שלא לאשר סעיפים מסוימים, הנראים לו לא צודקים, או לא ראויים, ולכן הכנה נכונה ומדויקת של הסכם, הרואה פני עתיד, הינו שלב חשוב ביותר בדרך להסכם מאושר ותקף.

הסכם ממון שנערך לקראת נישואין, יכול להיות תקף אם יקבל את אישור רושם הנישואין, או נוטריון.

חשוב! במקרים מסוימים, בית המשפט עלול לאשר הסכם בין הצדדים, גם אם ההסכם לא אושר ע"י ביהמ"ש או נוטריון, ולכן, מומלץ להיוועץ עם עו"ד לפני חתימה על כל מסמך הקשור ברכוש המשותף.

הסדר איזון המשאבים

בני זוג אשר לא ערכו הסכם ממון, או שבחלקים מסוימים בהסכם שערכו, לא נקבעו תנאים שונים מהקבועים בחוק, יחול לגביהם "הסדר איזון המשאבים", הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

הסדר זה שבחוק קובע כי בזמן פקיעת נישואין או מוות – כל בן זוג זכאי למחצית השווי של כלל נכסי בני הזוג. "כלל נכסי בני הזוג" – "לרבות  זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות." (סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון), למעט נכסים מסוים הקבועים בחוק.